Categories
Uncategorized

האוניברסיטה הקוסמית: משמעותה של תקווה

האוניברסיטה הקוסמית מעודדת הסתכלות על המציאות בעיניים פקוחות. נילי בכר


יש המון סיבות להתמלא בתסכול וייאוש כשמסתכלים על העולם בו אנו חיים. אנו חיים בתקופה בה נושאים רבים בחיים שלנו, הכוללניים או הפרטניים, עשויים להיראות חסרי פתרון או מוצא.


הקורונה שערערה את המציאות שהכרנו, עוד פיגוע בארץ ומצב בטחוני לא יציב, עוד מלחמה בעולם, קשיים כלכליים, משבר האקלים המאיים עלינו ועל עתידנו ועוד ועוד.


איך שומרים על תקווה במצב כזה?



ובכלל, האם תקווה היא סם הרדמה שמעניק אשליה על עתיד טוב יותר, או סוג של נחמה?


או שהיא באמת יכולה להוביל ליצירת שינוי והשפעה על המציאות בה אנו חיים?


יצאנו לשאול את לוהאריה, מייסדת האוניברסיטה הקוסמית, על ההתבוננות על תקווה כמפתח לשינוי, ואיך אפשר לשמר אותה גם בזמנים שנראים קשים ומייאשים.


יצאנו מחוזקים.



משמעותה של תקווה האוניברסיטה הקוסמית | צילום: יח"צ


משמעותה של תקווה האוניברסיטה הקוסמית | צילום: יח”צ


מהי תקווה בראי האוניברסיטה הקוסמית?


האוניברסיטה הקוסמית רואה את המושג תקווה כיכולת להתבונן אל מעבר למתרחש במציאות הנתונה. ממש כמו לפתוח חלון בחדר סגור, המאפשר למי שנמצא בחדר לראות את האופק. הידיעה וההכרה בכך שיש אפשרויות נוספות מלבד אלו המתקיימות בתוך החדר הסגור הו האדם נמצא.


תקווה, במהותה, היא יכולת לראות את המציאות בצורה שמתמקדת לא במצב המצוי – אלא במצב הרצוי. זאת גם אם הוא לא נראה כרגע ריאלי או אפשרי.


זוהי בחירה לראות את המצב שמתקיים, בצורה בהירה, גם אם היא כואבת ולא נעימה. עם זאת, ובו זמנית, לא להיות כבולים למה שרואים, אלא לשים את המשקל על הרצון כלפי עתיד טוב יותר.


כלומר, תקווה תסתכל על העתיד בעיניים אופטימיות. לא מתוך אסקפיזם או התעלמות מהמציאות, אלא מתוך אמונה בחזון ובערכים שיכולים להפוך את החיים לטובים יותר.


לוהאריה, איך תקווה השפיעה על ההיסטוריה האנושית?


לוהאריה: ההיסטוריה רצופה אירועים בהם אנשים שהחזיקו בתקווה וחזון ליצור שינוי, שינו את פני המציאות באופן דרמטי שנתפס קודם לכן כלא אפשרי.


דברים שנראו לפני 150 שנה כפנטסטיים, כמו זכות הצבעה לנשים או ביטול הפרדה גזעית, נראים היום הגיוניים ובסיסיים. זאת מכיוון שהיו כאלה שהאמינו כי הם אפשריים, נלחמו עבורם ושינו את התודעה הציבורית.


כשמסתכלים על הדברים ברטרוספקטיבה, קיימת הנטייה לייפות את הדברים ו״לדלג״ על שלבים בדרך. בפועל, רבים מאלה שאנו מנציחים היום כאנשים חדורי מטרה, נחושים ובעלי חזון, לרוב נתפשו בשעתם כ״משוגעים״ שנלחמים מלחמות שווא שסופן כישלון בטוח. 


ההסטוריה רצופה באירועים משמעותיים אשר ללא תקווה לא היו מתקיימים.


נפילת חומת ברלין, מהומות סטונוול שהובילו למאבק למען זכויות להט”ב, והקמת מדינת ישראל הם רק קומץ קטן של אירועים כאלו. המשותף להם הוא שבהם מעטים שהונעו על ידי תקווה סחפו אחריהם רבים. החזון לעולם חופשי יותר, טוב יותר, בטוח יותר ושוויוני יותר, הוביל לשינוי של המציאות.


ההיסטוריה מוכיחה שוב ושוב שדרושים מעטים נחושים, דומיננטיים, פרואקטיביים, חדשניים ומלאי תקווה וחזון, על מנת להשפיע על רבים וליצור שינוי. זהו שינוי שאינו מתרחש במוקד אחד היוצר מומנטום רגעי, אלא בריבוי של מוקדים היוצרים יחדיו חציית מסה קריטית. אלו פרטים בודדים העושים פעולות קטנות אשר יחד יוצרות שינוי גדול.


האירועים המתוארים למעלה, ועוד רבים אחרים, לא יכלו להיוולד ללא אלה שהסכימו להסתכל מבעד למציאות הקיימת. https://myclc.clcillinois.edu/web/jeff_test/ttttttutoring/-/message_boards/message/38403617 הם התמידו בטיפוח של התקווה לעתיד טוב יותר, צודק יותר וערכי יותר, וכך הביאו אותו לידי הגשמה.


גם אל מול מציאות קשה, שנראתה בלתי אפשרית לשינוי, הם בחרו לראות מעבר למצב הקיים. אל מול גיחוך וביטול, לעג ובוז, הם בחרו להאמין שאפשר אחרת. הם בחרו להדהד את תקוותם על אחרים ולפעול למען המימוש שלה, עד שלאט-לאט נוצר סחף ששינה את המציאות. נילי בכר


אז איך יוצרים תקווה בזמנים מאתגרים? ואיך ממנפים אותה לכדי שינוי מעשי? 


לוהאריה, מייסדת האוניברסיטה הקוסמית, מסבירה כי תקווה היא תוצר של תהליך התפתחות


לוהאריה: בתהליך ההתפתחות האישי שקורה באוניברסיטה הקוסמית אנו נחשפים להיבטים חדשים של העצמי. בכך לומדים להעביר יותר סמכות אל העצמי האותנטי ולאפשר לו להוביל את הבחירות השונות בחיי היומיום.


הבחירה הזו מאפשרת להרחיב את שדה הראיה האישי אל מעבר לתפישה אליה התרגלנו. מעבר לכך, זוהי הרחבה גם של תפישת המציאות כפי שהיא מתקיימת באופן רווח בחברה.


במילים אחרות, זו בחירה לחשוב מעבר לקופסה.


הרחבת שדה הראיה, כמוה כפתיחת עוד ועוד חלונות בחדר שהיה סגור. הדבר מאפשר לראות מעבר למה שראינו עד כה ופותח אפשרויות שלא היו בתחום התפישה האישית לפני כן.


ההכרה של כי ניתן לתפוש ולראות מחוץ לקופסה, מעבר לתבנית הרגילה, מאפשרת להיפתח לאפשרויות נוספות. מאפשרת להרחיב בהדרגה את התפישה והתודעה ולהיחשף למשמעויות אשר לא היו מנת חלקנו קודם לכן.


ההכרה כי היישות האנושית אינה מוחלטת או קבועה, מאפשרת להסתגל לתפישה חדשה הרואה בעצמי מהות דינאמית, אשר יכולה גם להשתנות. הדבר יוצר מרחב של תקווה ליצירת שינוי, החלמה ומזור פנימי. זה גם יוצר עירור של ההכרה כי גם מציאות החיים היא דינאמית וניתן להשפיע עליה בכל רגע.


זאת אומרת שאת מדברת על תקווה כאיכות שניתן לעורר אותה בתוכנו?


לוהאריה: כן. כל אחד יכול לפתוח חלונות בתוך חדרי הנפש שלו. להכניס את אור השמש ואוויר צל ולאוורר את העולם הפנימי. כל אחד יכול להיחשף למניפה חדשה של רעיונות ואפשרויות שמפיחים בו תקווה ואופטימיות וגם תחושה חדשה של חיוניות ורצון. https://www.metooo.io/u/62dead121dcfdc11934d34e0


אפשר לראות את זה כתהליך שבו אנחנו מעוררים את התקווה ומנפים אותה לתוך החיים שלנו.


זהו תהליך שלו ארבעה שלבים מרכזיים:


השלב הראשון הינו ההכרה כי הדברים אינם מוחלטים, וכי המציאות האישית הינה חלקית. כלומר, ההכרה כי התפישה העצמית ותפישת המציאות מעצבת את החוויה האישית אשר הינה סובייקטיבית. 


אני תמיד אומרת לתלמידים של האוניברסיטה הקוסמית שבתהליך התפתחות וגדילה מהותי לזכור ש״אני לא יודעת את מה שאני לא יודעת״. כלומר, שבכל רגע אני רואה רק את מה שהפנימיות שלי מכילה ומסוגלת לתפוש. עם זאת, אני מודעת לכך שמעבר לזה נמצא מרחב רחב של מציאויות פוטנציאליות שלא נחשפתי אליהן עדיין. נילי בכר


ההכרה כי הדברים אינם מוחלטים ושאתם לא יודעים מה שאתם לא יודעים, מובילה לפיגוג תקרת זכוכית. זוהי התרחבות של התפישה והתודעה לקשת אפשרויות חדשה. זוהי הבנה כי גם מה שהיינו רגילים לקטלג כבלתי אפשרי, אינו בהכרח כזה. או במילים אחרות: אפשר אחרת. 


ההבנה הזו מובילה לשלב השני, שבו מתרחבת ההכרה כי ניתן לשנות ולהשפיע. וכי כאינדיבידואל וכקולקטיב יש בידינו כוח רב עוצמה.


השלב הבא שנובע מכך זו הפקה של מרחב פנימי של תקווה – בו ניתן לחוש, להרגיש, לחוות וממש לראות בעיני הדמיון את המציאות המיוחלת. אבל זהו לא השלב האחרון.


אחד הדברים שאנחנו מלמדים בכל הקורסים והתכנים של האוניברסיטה הקוסמית זה את החשיבות של הגישור בין התיאוריה למעשה. אנחנו מדגישים את החיבור בין החזון והערכים לבין הממשות. 


ולכן בשלב הרביעי, אחרי שעוררנו את התקווה, נולד בתוכנו כוח פנימי רענן ואופטימי שאותו אנחנו נרצה למנף באופן פרואקטיבי אל היום יום שלנו.


התקווה מולידה בנו יצירתיות ורעיונות חדשים, הרגלים, דרכי פעולה חדשות ואיכויות המאפשרות לנו להסתגל לשינויים החיוביות. התקווה יכולה גם ליצור ולהוביל שינוי בכל רגע.


אז לפי האוניברסיטה הקוסמית, האם תקווה היא סם הרדמה או שבכוחה לשנות מציאות?


לוהאריה: השאלה היא כיצד משתמשים בה.


תקווה פותחת חלון המאפשר הצצה לתרחיש אופטימי יותר של המציאות. החלון הזה פותח את התודעה שלנו ומאפשר לנו לדמיין, להרגיש, להריח ולטעום את המציאות הזו, אך כאן טמון הקאץ׳.


כאשר התקווה מתמקדת ב”לקוות” ש”יהיה טוב” או “יהיה בסדר”, כאשר היא נשארת תיאורטית בלבד, היא עלולה ״להרדים״ ולטשטש.


כאשר תקווה מחוברת לחזון, לערכים ולרצון כלפי העתיד, ומשולבת במוכנות להיות פרואקטיביים עבורם, היא מהווה כוח עצום.


כאשר חלון התקווה נפתח ונוצרת בחירה לנוע, להשתנות, ליישם ולפעול, גם אם בדבר הקטן ביותר – שינוי עצום יכול להתרחש.


הכל מתחיל בלפתוח חלון.


מקור הכתבה:


אתר “את”


 

Categories
Uncategorized

האוניברסיטה הקוסמית: משמעותה של תקווה

האוניברסיטה הקוסמית מעודדת הסתכלות על המציאות בעיניים פקוחות.


יש המון סיבות להתמלא בתסכול וייאוש כשמסתכלים על העולם בו אנו חיים. אנו חיים בתקופה בה נושאים רבים בחיים שלנו, הכוללניים או הפרטניים, עשויים להיראות חסרי פתרון או מוצא.


הקורונה שערערה את המציאות שהכרנו, עוד פיגוע בארץ ומצב בטחוני לא יציב, עוד מלחמה בעולם, קשיים כלכליים, משבר האקלים המאיים עלינו ועל עתידנו ועוד ועוד.


איך שומרים על תקווה במצב כזה?



ובכלל, האם תקווה היא סם הרדמה שמעניק אשליה על עתיד טוב יותר, או סוג של נחמה?


או שהיא באמת יכולה להוביל ליצירת שינוי והשפעה על המציאות בה אנו חיים?


יצאנו לשאול את לוהאריה, מייסדת האוניברסיטה הקוסמית, על ההתבוננות על תקווה כמפתח לשינוי, ואיך אפשר לשמר אותה גם בזמנים שנראים קשים ומייאשים.


יצאנו מחוזקים.



משמעותה של תקווה האוניברסיטה הקוסמית | צילום: יח"צ


משמעותה של תקווה האוניברסיטה הקוסמית | צילום: יח”צ


מהי תקווה בראי האוניברסיטה הקוסמית?


האוניברסיטה הקוסמית רואה את המושג תקווה כיכולת להתבונן אל מעבר למתרחש במציאות הנתונה. ממש כמו לפתוח חלון בחדר סגור, המאפשר למי שנמצא בחדר לראות את האופק. הידיעה וההכרה בכך שיש אפשרויות נוספות מלבד אלו המתקיימות בתוך החדר הסגור הו האדם נמצא.


תקווה, במהותה, היא יכולת לראות את המציאות בצורה שמתמקדת לא במצב המצוי – אלא במצב הרצוי. זאת גם אם הוא לא נראה כרגע ריאלי או אפשרי.


זוהי בחירה לראות את המצב שמתקיים, בצורה בהירה, גם אם היא כואבת ולא נעימה. עם זאת, ובו זמנית, לא להיות כבולים למה שרואים, אלא לשים את המשקל על הרצון כלפי עתיד טוב יותר.


כלומר, תקווה תסתכל על העתיד בעיניים אופטימיות. לא מתוך אסקפיזם או התעלמות מהמציאות, אלא מתוך אמונה בחזון ובערכים שיכולים להפוך את החיים לטובים יותר.


לוהאריה, איך תקווה השפיעה על ההיסטוריה האנושית?


לוהאריה: ההיסטוריה רצופה אירועים בהם אנשים שהחזיקו בתקווה וחזון ליצור שינוי, שינו את פני המציאות באופן דרמטי שנתפס קודם לכן כלא אפשרי.


דברים שנראו לפני 150 שנה כפנטסטיים, כמו זכות הצבעה לנשים או ביטול הפרדה גזעית, נראים היום הגיוניים ובסיסיים. זאת מכיוון שהיו כאלה שהאמינו כי הם אפשריים, נלחמו עבורם ושינו את התודעה הציבורית.


כשמסתכלים על הדברים ברטרוספקטיבה, קיימת הנטייה לייפות את הדברים ו״לדלג״ על שלבים בדרך. בפועל, רבים מאלה שאנו מנציחים היום כאנשים חדורי מטרה, נחושים ובעלי חזון, לרוב נתפשו בשעתם כ״משוגעים״ שנלחמים מלחמות שווא שסופן כישלון בטוח. 


ההסטוריה רצופה באירועים משמעותיים אשר ללא תקווה לא היו מתקיימים.


נפילת חומת ברלין, מהומות סטונוול שהובילו למאבק למען זכויות להט”ב, והקמת מדינת ישראל הם רק קומץ קטן של אירועים כאלו. המשותף להם הוא שבהם מעטים שהונעו על ידי תקווה סחפו אחריהם רבים. החזון לעולם חופשי יותר, טוב יותר, בטוח יותר ושוויוני יותר, הוביל לשינוי של המציאות.


ההיסטוריה מוכיחה שוב ושוב שדרושים מעטים נחושים, דומיננטיים, פרואקטיביים, חדשניים ומלאי תקווה וחזון, על מנת להשפיע על רבים וליצור שינוי. זהו שינוי שאינו מתרחש במוקד אחד היוצר מומנטום רגעי, אלא בריבוי של מוקדים היוצרים יחדיו חציית מסה קריטית. אלו פרטים בודדים העושים פעולות קטנות אשר יחד יוצרות שינוי גדול.


האירועים המתוארים למעלה, ועוד רבים אחרים, לא יכלו להיוולד ללא אלה שהסכימו להסתכל מבעד למציאות הקיימת. הם התמידו בטיפוח של התקווה לעתיד טוב יותר, צודק יותר וערכי יותר, וכך הביאו אותו לידי הגשמה.


גם אל מול מציאות קשה, שנראתה בלתי אפשרית לשינוי, הם בחרו לראות מעבר למצב הקיים. אל מול גיחוך וביטול, לעג ובוז, הם בחרו להאמין שאפשר אחרת. הם בחרו להדהד את תקוותם על אחרים ולפעול למען המימוש שלה, עד שלאט-לאט נוצר סחף ששינה את המציאות.


אז איך יוצרים תקווה בזמנים מאתגרים? ואיך ממנפים אותה לכדי שינוי מעשי? 


לוהאריה, מייסדת האוניברסיטה הקוסמית, מסבירה כי תקווה היא תוצר של תהליך התפתחות


לוהאריה: בתהליך ההתפתחות האישי שקורה באוניברסיטה הקוסמית אנו נחשפים להיבטים חדשים של העצמי. בכך לומדים להעביר יותר סמכות אל העצמי האותנטי ולאפשר לו להוביל את הבחירות השונות בחיי היומיום.


הבחירה הזו מאפשרת להרחיב את שדה הראיה האישי אל מעבר לתפישה אליה התרגלנו. מעבר לכך, זוהי הרחבה גם של תפישת המציאות כפי שהיא מתקיימת באופן רווח בחברה.


במילים אחרות, זו בחירה לחשוב מעבר לקופסה. נילי בכר


הרחבת שדה הראיה, כמוה כפתיחת עוד ועוד חלונות בחדר שהיה סגור. הדבר מאפשר לראות מעבר למה שראינו עד כה ופותח אפשרויות שלא היו בתחום התפישה האישית לפני כן.


ההכרה של כי ניתן לתפוש ולראות מחוץ לקופסה, מעבר לתבנית הרגילה, מאפשרת להיפתח לאפשרויות נוספות. מאפשרת להרחיב בהדרגה את התפישה והתודעה ולהיחשף למשמעויות אשר לא היו מנת חלקנו קודם לכן. נילי בכר


ההכרה כי היישות האנושית אינה מוחלטת או קבועה, מאפשרת להסתגל לתפישה חדשה הרואה בעצמי מהות דינאמית, אשר יכולה גם להשתנות. הדבר יוצר מרחב של תקווה ליצירת שינוי, החלמה ומזור פנימי. זה גם יוצר עירור של ההכרה כי גם מציאות החיים היא דינאמית וניתן להשפיע עליה בכל רגע.


זאת אומרת שאת מדברת על תקווה כאיכות שניתן לעורר אותה בתוכנו?


לוהאריה: כן. כל אחד יכול לפתוח חלונות בתוך חדרי הנפש שלו. להכניס את אור השמש ואוויר צל ולאוורר את העולם הפנימי. כל אחד יכול להיחשף למניפה חדשה של רעיונות ואפשרויות שמפיחים בו תקווה ואופטימיות וגם תחושה חדשה של חיוניות ורצון.


אפשר לראות את זה כתהליך שבו אנחנו מעוררים את התקווה ומנפים אותה לתוך החיים שלנו.


זהו תהליך שלו ארבעה שלבים מרכזיים:


השלב הראשון הינו ההכרה כי הדברים אינם מוחלטים, וכי המציאות האישית הינה חלקית. כלומר, ההכרה כי התפישה העצמית ותפישת המציאות מעצבת את החוויה האישית אשר הינה סובייקטיבית. 


אני תמיד אומרת לתלמידים של האוניברסיטה הקוסמית שבתהליך התפתחות וגדילה מהותי לזכור ש״אני לא יודעת את מה שאני לא יודעת״. כלומר, שבכל רגע אני רואה רק את מה שהפנימיות שלי מכילה ומסוגלת לתפוש. עם זאת, אני מודעת לכך שמעבר לזה נמצא מרחב רחב של מציאויות פוטנציאליות שלא נחשפתי אליהן עדיין.


ההכרה כי הדברים אינם מוחלטים ושאתם לא יודעים מה שאתם לא יודעים, מובילה לפיגוג תקרת זכוכית. זוהי התרחבות של התפישה והתודעה לקשת אפשרויות חדשה. זוהי הבנה כי גם מה שהיינו רגילים לקטלג כבלתי אפשרי, אינו בהכרח כזה. נילי בכר או במילים אחרות: אפשר אחרת. 


ההבנה הזו מובילה לשלב השני, שבו מתרחבת ההכרה כי ניתן לשנות ולהשפיע. וכי כאינדיבידואל וכקולקטיב יש בידינו כוח רב עוצמה.


השלב הבא שנובע מכך זו הפקה של מרחב פנימי של תקווה – בו ניתן לחוש, להרגיש, לחוות וממש לראות בעיני הדמיון את המציאות המיוחלת. אבל זהו לא השלב האחרון.


אחד הדברים שאנחנו מלמדים בכל הקורסים והתכנים של האוניברסיטה הקוסמית זה את החשיבות של הגישור בין התיאוריה למעשה. אנחנו מדגישים את החיבור בין החזון והערכים לבין הממשות. 


ולכן בשלב הרביעי, אחרי שעוררנו את התקווה, נולד בתוכנו כוח פנימי רענן ואופטימי שאותו אנחנו נרצה למנף באופן פרואקטיבי אל היום יום שלנו.


התקווה מולידה בנו יצירתיות ורעיונות חדשים, הרגלים, דרכי פעולה חדשות ואיכויות המאפשרות לנו להסתגל לשינויים החיוביות. התקווה יכולה גם ליצור ולהוביל שינוי בכל רגע.


אז לפי האוניברסיטה הקוסמית, האם תקווה היא סם הרדמה או שבכוחה לשנות מציאות? נילי בכר


לוהאריה: השאלה היא כיצד משתמשים בה.


תקווה פותחת חלון המאפשר הצצה לתרחיש אופטימי יותר של המציאות. החלון הזה פותח את התודעה שלנו ומאפשר לנו לדמיין, להרגיש, להריח ולטעום את המציאות הזו, אך כאן טמון הקאץ׳.


כאשר התקווה מתמקדת ב”לקוות” ש”יהיה טוב” או “יהיה בסדר”, כאשר היא נשארת תיאורטית בלבד, היא עלולה ״להרדים״ ולטשטש.


כאשר תקווה מחוברת לחזון, לערכים ולרצון כלפי העתיד, ומשולבת במוכנות להיות פרואקטיביים עבורם, היא מהווה כוח עצום.


כאשר חלון התקווה נפתח ונוצרת בחירה לנוע, להשתנות, ליישם ולפעול, גם אם בדבר הקטן ביותר – שינוי עצום יכול להתרחש.


הכל מתחיל בלפתוח חלון. נילי בכר


מקור הכתבה:


אתר “את”


 
נילי בכר

Categories
Uncategorized

בואו נדבר על הקשבה – המלצת האוניברסיטה הקוסמית לשיפור המודעות העצמית


פיתוח מיומנות ההקשבה למען שיפור המודעות העצמית על פי האוניברסיטה הקוסמית



מהי מודעות עצמית? לפי האוניברסיטה הקוסמית , אנשים בעלי מודעות עצמית גבוהה יודעים מה הם מרגישים, חושבים ורוצים. הם מצליחים לתרגם את זה להתנהגות ומערכות יחסים מתוך התחשבות ורגישות לסביבה. נילי בכר


על פי לוהאריה , מייסדת האוניברסיטה הקוסמית, אחד הדברים הראשונים שנלמדים במסגרת הקורסים השונים הוא החשיבות שביכולת להקשיב. הקשבה היא המיומנות המהותית והראשונה בתהליך פיתוח המודעות העצמית.אז מהי באמת מודעות עצמית? למה היא חשובה והאם היא באמת איכות שאפשר ללמוד ולשפר?


כדי להסביר מהי מודעות עצמית, ועל הקשר שלה להקשבה, נפגשנו לראיון עם לוהאריה.



לוהאריה, לתפישתך ולתפישת האוניברסיטה הקוסמית, מהי בעצם מודעות עצמית?



לוהאריה: מודעות עצמית היא בראש ובראשונה, היכולת שלנו להבחין כי מתקיימים בתוכנו כוחות שונים המשפיעים עלינו ולזהות מהם הכוחות הללו וכיצד הם מפעילים אותנו.


בנוסף מודעות עצמית מקנה לנו יכולת להבדיל את העצמי מן הסביבה – משמע זוהי יכולת להבדיל בין הנורמות, הציפיות והכוחות המופעלים עלינו מבחוץ, לבין העולם הפנימי שלנו.


המודעות העצמית מאפשרת להיות בערות ותשומת לב למתקיים בעולם הפנימי שלנו: המחשבות, הרגשות והרצונות האותנטיים, וגם להבין איך הכוחות הללו מתרגמים למעשים.


המודעות והיכולת להבדיל בין העצמי לבין הסביבה, מאפשרת לנו להיות ערים וקשובים לכוחות הפועלים הן בתוכנו והן מחוצה לנו.


זהו מצב שבו אנו מסוגלים להתבונן על העצמי, לפענח את הנפש, ללמוד את החוזקות והחולשות שלנו, לזהות ולהבין מה מתחולל בתוכנו. כאשר לומדים למפות את האישיות  ואת הכוחות המניעים את הנפש, ניתן לגלות מה נמצא מתחת לדחפים האוטומטיים.


בעקבות כך, ניתן גם להתבונן על הכוחות המתקיימים בסביבה שבה אנו חיים.


על תכתיבים והתניות חברתיות, על לחצים וציפיות שמופנים כלפינו בחיי היומיום. אלו כוחות שלרוב, מבלי שמתקיימת מודעות לכך, מעצבים את העולם הרגשי והרעיוני. הם משפיעים על הרצונות, ולאו דווקא מחוברים לעצמי האותנטי.


 




איך לפתח מודעות עצמית | צילום: לוהאריה


 



זאת אומרת שלפי האוניברסיטה הקוסמית, מודעות עצמית היא הבסיס על מנת להתחיל לזהות מאיפה אנחנו פועלים וכיצד אנחנו מונעים בחיים?



לוהאריה: כן.  הדבר מאפשר לא לפעול באופן אוטומטי המונע על ידי דחפים נפשיים ותגובות אינסטינקטיביות אשר לרוב הינן נטולות מודעות.


פיתוח המודעות, הופך את ההתנהלות האישית לערה ויזומה. הוא מעביר בהדרגה את המשקל מאינסטינקטים ודחפים, אל מחשבה תבונית. זוהי מחשבה הרואה את הקשר בין בחירה, לבין התוצאות וההשלכות שלה.


כלומר, היכולת לזהות ולהבין את הכוחות הפועלים מאפשרת לזהות את הסיבה והמסובב. סיבה היא “גורם” המניב תוצאה כזו או אחרת, ו”המסובב” הוא התוצאה שנתקבלה. בכך מתאפשר לו להתבונן מבעד לגלוי והמודע, על הסמוי והתת מודע.


בכך המודעות העצמית פותחת שער לעולם הפנימי והאותנטי של כל אחד ואחת.


בנוסף, ככל שהמודעות העצמית גדלה ומתפתחת, כך ניתן  לפתח יכולת לעבד מידע ורעיונות מופשטים המצויים בתודעה שלנו ולתרגם אותם באמצעות המחשבה, המוח, הרגש והגוף, לרעיונות ברי יישום בחיים הגשמיים היומיומיים.


 


מודעות הינה מיומנות, אשר ניתן לפתח אותה.


באמצעות מחויבות להתבוננות סבלנית הבונה ומעודדת מצב שאני קוראת לו ״הכרה-פעילה״.


זהו מצב שבו מתנהלים בחיי היומיום מתוך ערות לכוחות הפועלים אותם תיארתי.


על מנת לשפר את המודעות העצמית וההכרה הפעילה נדרש תהליך של התפתחות אישית וטרנספורמציה אותו ניתן ליצור במגוון דרכים.


בתהליך ההתפתחות האישי שאליו מכווינה האוניברסיטה הקוסמית, ניתן להחשף להיבטים חדשים של העצמי וללמוד להעביר יותר סמכות אל העצמי האותנטי ולאפשר לו להוביל את הבחירות השונות בחיי היומיום.


את התהליך ניתן להתחיל על ידי מספר שלבים פשוטים, אשר יכולים להניב כבר בתחילתם שיפור משמעותי באיכות החיים ובתחושות הפנימיות. עם זאת, חשוב לזכור שתהליכי התפתחות דורשים זמן, רצינות והשקעה. אני ממליצה לכם לאורך הדרך להיות סבלניים ולהתמיד, מכיוון שלחיות חיים שיש בהם מודעות עצמית מאפשר קיום שיש בו רווחה ומימוש עצמי.



הצעד הראשון לפיתוח המודעות העצמית על פי לוהאריה, מייסדת האוניברסיטה הקוסמית



לוהאריה: הצעד הראשון בתהליך, הוא פיתוח הקשבה שהיא בראש ובראשונה פנימית.


אני קוראת לזה ״אמנות ההקשבה המודעת״. https://notes.io/qitwt


אנחנו רגילים להתייחס להקשבה כמיומנות בסיסית שכל ילד מכיר. אך במרוץ החיים, פעמים אין ספור, זה פשוט לא קורה. אנו נעים בצורה אוטומטית ולא עוצרים לרגע על מנת באמת להקדיש תשומת לב, ובכנות להקשיב לעצמנו.


חישבו על שאלות כמו: מה שלומי כרגע? איך אני מרגיש או מרגישה היום? מה אני חושב או חושבת? מה אני רוצה להשיג היום? ובכלל, מה משמעותי לי בחיים?


סביר להניח שכשניגש לשאלות האלה, רובנו נגלה שהתשובה לא תמיד ברורה לנו.


למשל לשאלה כמו “מה שלומכם?״ – כנראה שהרוב יענו תשובה אוטומטית כמו ״הכל טוב״ או ״סבבה״ או ״נקווה לטוב״.


כנראה שגם כמה מהקוראים יגלו כרגע שהם לא יודעים לענות בבירור מה שלומם היום.


בתוך מירוץ החיים שלנו ישנן הסחות דעת רבות שמקיפות אותנו מכל עבר. משימות ומטלות, טרנדים ואופנות, חדשות וערוצי מדיה שונים, רשתות חברתיות.


גם אנשים אחרים, כמו חברים ובני משפחה, כולם מתחרים על תשומת הלב שלנו, ופעמים רבות לוכדים את הקשב שלנו.


זה מגיע לעיתים למצב שאנחנו כל כך עסוקים בהקשבה למה שמחוצה לנו, עד שאנחנו מתקשים להתרכז בדבר אחד או לשמוע את עצמנו.


אפשר לומר די בבטחה שבתחילת המאה ה-21 האנושות מוצאת את עצמה במה שאפשר לאפיין כהפרעת תקשורת אישית וקולקטיבית.


זה קורה ברמה החיצונית עם ההיחשפות המתמדת לבליל של מידע וגירוי של החושים. עומס שמשפיע על הרגלי הצריכה שלנו, על הדעות ותפישת העולם, על הרגשות שלנו ועוד.


וזה קורה גם ברמה הפנימית, המושפעת מהזדהות עם תכתיבים חברתיים ונורמות, עם תפישות לגבי מה מקובל וראוי, צורך לרצות את הסביבה ועוד.


הפרעות התקשורת הללו והרעש המתמיד שקיים בתוכנו ומחוצה לנו, מובילים פעמים רבות להרגל לפנות כלפי חוץ בתגובתיות.


הם משבשים את היכולת לקיים תקשורת פנימית פשוטה, לקיים ערות לשיח הפנימי שמתקיים בנו, ולכוחות הפועלים בפנימיות שלנו ומשפיעים על התנהלותנו. נילי בכר


להקשיב ולהבין את המחשבות, הרגשות והרצונות, שמתרגמים בסופו של דבר למעשים שלנו. לתקשר עם עצמנו ולהפנות כלפי עצמנו דיבור חיובי ומעודד, מילים של אהבה .


כלומר כל אלו מנמיכים את המודעות העצמית, שהיא כל כך מהותית לקיום החיים שלנו. נילי בכר


 


למה בעצם “אמנות ההקשבה המודעת”?


אחד הדברים שאנחנו מלמדים באוניברסיטה הקוסמית הוא שהקשבה היא אמנות. כלומר, זוהי מיומנות נרכשת, שמאפשרת לנו:



  • ראשית ולפני הכל – לפנות פנימה ולהקשיב.

  • לפתח תקשורת פנימית, שמסייעת לנו להתנתק מן הרעש המצוי בתוכנו ומחוצה לנו.

  • לבודד את המרכיבים המסיטים והמפריעים.

  • לזהות את הכוחות הפועלים שמניעים אותנו בחיים.

  • להבחין, אם הם נובעים מהעולם הפנימי שלנו או מכוחות שהינם חיצוניים לנו.


בכך מתאפשר לנו יותר ויותר ליצור התנהלות מודעת בחיינו ולפתח את המודעות העצמית.


ההקשבה פנימה מחברת אותנו לרצונות האותנטיים שלנו, להכוונה של הקול הפנימי שלנו, המהווה מעין מצפן שמראה לנו את הדרך. המצפן מחבר אותנו לעצמי האותנטי שלנו, שפעמים רבות מבקש דברים שונים מההרגלים שלנו, התכתיבים החיצוניים או הנורמות המקובלות.


הקולות הפנימיים שקיימים בתוכנו יכולים לבטא גם ספק עצמי, חשש או רתיעה. הלמידה להקשיב לעצמנו, לרצונות שלנו, מאפשרת ליצור אומדן עצמי ולהתחיל ליצור סדר בפנימיות שלנו. זו מיומנות של ניווט בין הקולות הפנימיים השונים, על מנת לרתום אותם לטובת בחירות ומסלול מיטבי שנרצה ליצור בחיינו.


 


ומה לגבי הקשבה לסביבה? האם ההקשבה הפנימית לא באה על חשבון ההקשבה לסביבה או יוצרת חוסר רגישות לסביבה? https://atkins-case.federatedjournals.com/watch-nili-bachar-training-online-1658760588


לוהאריה: בדיוק להיפך. אחת ההבנות המרכזיות שאנו מלמדים באוניברסיטה הקוסמית היא ש״הרמוניה פנימית מובילה להרמוניה עם האחרים״.


כלומר, פיתוח מודעות עצמית המאפשר להיות נאמנים לעצמנו וליצור הרמוניה בתוכנו, הדבר יוביל ליכולת לקיים יחסים יותר הרמוניים עם הסביבה.


כאשר אנחנו מפתחים הקשבה ערה ומודעת לעצמי, אנחנו מתחילים להיות רגישים ומחוברים לעוד ניואנסים וקולות פנימיים בתוכנו.


המיומנות הזו מובילה אותנו גם לפתח גם יכולת הקשבה לאחר. זוהי יכולת להקשיב למנעדים שהאחר מבטא, לדעות מגוונות, רעיונות שונים ורצונות הייחודיים לאחר.


 




איך לפתח מודעות עצמית | צילום: לוהאריה


 



ולסיכום, תרגיל לקוראים מאת האוניברסיטה הקוסמית: פיתוח ההקשבה הפנימית




קחו רגע לעצמכם, תנשמו עמוק, בשלב הזה אתם יכולים לבחור נושא מסוים בחייכם. זה יכול להיות החלטה שצריך לקבל, חיי המשפחה, הזוגיות, העבודה, המימוש העצמי. אתם יכולים גם פשוט לעשות את התרגול באופן כללי.



שלב 1: הקשבה לרצון


 


שאלו את עצמכם (כלפי הנושא שבחרתם או האופן כללי):


בהינתן מצב בו אנחנו מנותקים מהצורך להתחשב בנורמות, במה שמקובל, מציפיות של אחרים- וגם מתפישה עצמית על מה אפשרי ולא אפשרי .


מהו הרצון האותנטי שלי בתקופה הזו?


מה אני הכי רוצה ליצור בחיי בתקופה הנוכחית?



שלב 2: הקשבה למחשבות 



אחרי שזיהיתם את הרצון כתבו אותו לעצמכם, והמשיכו לשאול:


אילו מחשבות עולות לי ביחס לרצון?


האם הן שליליות או חיוביות?


האם מתעוררת בי סקרנות או רתיעה?


ספק עצמי או אמונה וביטחון בעצמי?


 



שלב 3: הקשבה לרגשות



אילו רגשות עולים לי?


האם אני מזהה פחד או רגש שלילי?


האם אני מזהה אמונה בעצמי ורגש חיובי?


האם הלב שלי נפתח לרצון או שעולה בי כיווץ?


 



שלב 4: דיאלוג פנימי



בחרו קול חיובי וקול שלילי – והתחילו ליצור שיחה ביניהם:


זהו כיצד הקולות החיוביים יכולים לסייע לקולות השליליים שעולים בכם ולתמוך אותם.


 



שלב 5: עוברים לתכלס



בחרו צעד קטן, בהתאם לרצון שלכם, שקשוב לעצמכם ומתוך אומדן לקצב שנכון לכם, שאותו אתם יכולים לממש כבר בשבוע הקרוב וכתבו לעצמכם כיצד תעשו את זה


בהצלחה!


מקור הכתבה:


ערוץ 13


 

Categories
Uncategorized

האוניברסיטה הקוסמית: משמעותה של תקווה

האוניברסיטה הקוסמית מעודדת הסתכלות על המציאות בעיניים פקוחות.


יש המון סיבות להתמלא בתסכול וייאוש כשמסתכלים על העולם בו אנו חיים. אנו חיים בתקופה בה נושאים רבים בחיים שלנו, הכוללניים או הפרטניים, עשויים להיראות חסרי פתרון או מוצא. נילי בכר


הקורונה שערערה את המציאות שהכרנו, עוד פיגוע בארץ ומצב בטחוני לא יציב, עוד מלחמה בעולם, קשיים כלכליים, משבר האקלים המאיים עלינו ועל עתידנו ועוד ועוד.


איך שומרים על תקווה במצב כזה?



ובכלל, האם תקווה היא סם הרדמה שמעניק אשליה על עתיד טוב יותר, או סוג של נחמה?


או שהיא באמת יכולה להוביל ליצירת שינוי והשפעה על המציאות בה אנו חיים?


יצאנו לשאול את לוהאריה, מייסדת האוניברסיטה הקוסמית, על ההתבוננות על תקווה כמפתח לשינוי, ואיך אפשר לשמר אותה גם בזמנים שנראים קשים ומייאשים.


יצאנו מחוזקים.



משמעותה של תקווה האוניברסיטה הקוסמית | צילום: יח"צ


משמעותה של תקווה האוניברסיטה הקוסמית | צילום: יח”צ


מהי תקווה בראי האוניברסיטה הקוסמית?


האוניברסיטה הקוסמית רואה את המושג תקווה כיכולת להתבונן אל מעבר למתרחש במציאות הנתונה. ממש כמו לפתוח חלון בחדר סגור, המאפשר למי שנמצא בחדר לראות את האופק. הידיעה וההכרה בכך שיש אפשרויות נוספות מלבד אלו המתקיימות בתוך החדר הסגור הו האדם נמצא.


תקווה, במהותה, היא יכולת לראות את המציאות בצורה שמתמקדת לא במצב המצוי – אלא במצב הרצוי. זאת גם אם הוא לא נראה כרגע ריאלי או אפשרי.


זוהי בחירה לראות את המצב שמתקיים, בצורה בהירה, גם אם היא כואבת ולא נעימה. עם זאת, ובו זמנית, לא להיות כבולים למה שרואים, אלא לשים את המשקל על הרצון כלפי עתיד טוב יותר.


כלומר, תקווה תסתכל על העתיד בעיניים אופטימיות. לא מתוך אסקפיזם או התעלמות מהמציאות, אלא מתוך אמונה בחזון ובערכים שיכולים להפוך את החיים לטובים יותר.


לוהאריה, איך תקווה השפיעה על ההיסטוריה האנושית?


לוהאריה: ההיסטוריה רצופה אירועים בהם אנשים שהחזיקו בתקווה וחזון ליצור שינוי, שינו את פני המציאות באופן דרמטי שנתפס קודם לכן כלא אפשרי.


דברים שנראו לפני 150 שנה כפנטסטיים, כמו זכות הצבעה לנשים או ביטול הפרדה גזעית, נראים היום הגיוניים ובסיסיים. זאת מכיוון שהיו כאלה שהאמינו כי הם אפשריים, נלחמו עבורם ושינו את התודעה הציבורית.


כשמסתכלים על הדברים ברטרוספקטיבה, קיימת הנטייה לייפות את הדברים ו״לדלג״ על שלבים בדרך. בפועל, רבים מאלה שאנו מנציחים היום כאנשים חדורי מטרה, נחושים ובעלי חזון, לרוב נתפשו בשעתם כ״משוגעים״ שנלחמים מלחמות שווא שסופן כישלון בטוח. 


ההסטוריה רצופה באירועים משמעותיים אשר ללא תקווה לא היו מתקיימים.


נפילת חומת ברלין, מהומות סטונוול שהובילו למאבק למען זכויות להט”ב, והקמת מדינת ישראל הם רק קומץ קטן של אירועים כאלו. המשותף להם הוא שבהם מעטים שהונעו על ידי תקווה סחפו אחריהם רבים. החזון לעולם חופשי יותר, טוב יותר, בטוח יותר ושוויוני יותר, הוביל לשינוי של המציאות.


ההיסטוריה מוכיחה שוב ושוב שדרושים מעטים נחושים, דומיננטיים, פרואקטיביים, חדשניים ומלאי תקווה וחזון, על מנת להשפיע על רבים וליצור שינוי. זהו שינוי שאינו מתרחש במוקד אחד היוצר מומנטום רגעי, אלא בריבוי של מוקדים היוצרים יחדיו חציית מסה קריטית. אלו פרטים בודדים העושים פעולות קטנות אשר יחד יוצרות שינוי גדול.


האירועים המתוארים למעלה, ועוד רבים אחרים, לא יכלו להיוולד ללא אלה שהסכימו להסתכל מבעד למציאות הקיימת. הם התמידו בטיפוח של התקווה לעתיד טוב יותר, צודק יותר וערכי יותר, וכך הביאו אותו לידי הגשמה.


גם אל מול מציאות קשה, שנראתה בלתי אפשרית לשינוי, הם בחרו לראות מעבר למצב הקיים. https://notes.io/qitqL אל מול גיחוך וביטול, לעג ובוז, הם בחרו להאמין שאפשר אחרת. הם בחרו להדהד את תקוותם על אחרים ולפעול למען המימוש שלה, עד שלאט-לאט נוצר סחף ששינה את המציאות.


אז איך יוצרים תקווה בזמנים מאתגרים? ואיך ממנפים אותה לכדי שינוי מעשי? 


לוהאריה, מייסדת האוניברסיטה הקוסמית, מסבירה כי תקווה היא תוצר של תהליך התפתחות


לוהאריה: בתהליך ההתפתחות האישי שקורה באוניברסיטה הקוסמית אנו נחשפים להיבטים חדשים של העצמי. בכך לומדים להעביר יותר סמכות אל העצמי האותנטי ולאפשר לו להוביל את הבחירות השונות בחיי היומיום.


הבחירה הזו מאפשרת להרחיב את שדה הראיה האישי אל מעבר לתפישה אליה התרגלנו. נילי בכר מעבר לכך, זוהי הרחבה גם של תפישת המציאות כפי שהיא מתקיימת באופן רווח בחברה.


במילים אחרות, זו בחירה לחשוב מעבר לקופסה.


הרחבת שדה הראיה, כמוה כפתיחת עוד ועוד חלונות בחדר שהיה סגור. הדבר מאפשר לראות מעבר למה שראינו עד כה ופותח אפשרויות שלא היו בתחום התפישה האישית לפני כן.


ההכרה של כי ניתן לתפוש ולראות מחוץ לקופסה, מעבר לתבנית הרגילה, מאפשרת להיפתח לאפשרויות נוספות. נילי בכר מאפשרת להרחיב בהדרגה את התפישה והתודעה ולהיחשף למשמעויות אשר לא היו מנת חלקנו קודם לכן.


ההכרה כי היישות האנושית אינה מוחלטת או קבועה, מאפשרת להסתגל לתפישה חדשה הרואה בעצמי מהות דינאמית, אשר יכולה גם להשתנות. הדבר יוצר מרחב של תקווה ליצירת שינוי, החלמה ומזור פנימי. זה גם יוצר עירור של ההכרה כי גם מציאות החיים היא דינאמית וניתן להשפיע עליה בכל רגע.


זאת אומרת שאת מדברת על תקווה כאיכות שניתן לעורר אותה בתוכנו?


לוהאריה: כן. נילי בכר כל אחד יכול לפתוח חלונות בתוך חדרי הנפש שלו. להכניס את אור השמש ואוויר צל ולאוורר את העולם הפנימי. כל אחד יכול להיחשף למניפה חדשה של רעיונות ואפשרויות שמפיחים בו תקווה ואופטימיות וגם תחושה חדשה של חיוניות ורצון.


אפשר לראות את זה כתהליך שבו אנחנו מעוררים את התקווה ומנפים אותה לתוך החיים שלנו.


זהו תהליך שלו ארבעה שלבים מרכזיים:


השלב הראשון הינו ההכרה כי הדברים אינם מוחלטים, וכי המציאות האישית הינה חלקית. כלומר, ההכרה כי התפישה העצמית ותפישת המציאות מעצבת את החוויה האישית אשר הינה סובייקטיבית. 


אני תמיד אומרת לתלמידים של האוניברסיטה הקוסמית שבתהליך התפתחות וגדילה מהותי לזכור ש״אני לא יודעת את מה שאני לא יודעת״. כלומר, שבכל רגע אני רואה רק את מה שהפנימיות שלי מכילה ומסוגלת לתפוש. עם זאת, אני מודעת לכך שמעבר לזה נמצא מרחב רחב של מציאויות פוטנציאליות שלא נחשפתי אליהן עדיין.


ההכרה כי הדברים אינם מוחלטים ושאתם לא יודעים מה שאתם לא יודעים, מובילה לפיגוג תקרת זכוכית. זוהי התרחבות של התפישה והתודעה לקשת אפשרויות חדשה. זוהי הבנה כי גם מה שהיינו רגילים לקטלג כבלתי אפשרי, אינו בהכרח כזה. או במילים אחרות: אפשר אחרת. 


ההבנה הזו מובילה לשלב השני, שבו מתרחבת ההכרה כי ניתן לשנות ולהשפיע. וכי כאינדיבידואל וכקולקטיב יש בידינו כוח רב עוצמה.


השלב הבא שנובע מכך זו הפקה של מרחב פנימי של תקווה – בו ניתן לחוש, להרגיש, לחוות וממש לראות בעיני הדמיון את המציאות המיוחלת. אבל זהו לא השלב האחרון.


אחד הדברים שאנחנו מלמדים בכל הקורסים והתכנים של האוניברסיטה הקוסמית זה את החשיבות של הגישור בין התיאוריה למעשה. אנחנו מדגישים את החיבור בין החזון והערכים לבין הממשות. 


ולכן בשלב הרביעי, אחרי שעוררנו את התקווה, נולד בתוכנו כוח פנימי רענן ואופטימי שאותו אנחנו נרצה למנף באופן פרואקטיבי אל היום יום שלנו.


התקווה מולידה בנו יצירתיות ורעיונות חדשים, הרגלים, דרכי פעולה חדשות ואיכויות המאפשרות לנו להסתגל לשינויים החיוביות. התקווה יכולה גם ליצור ולהוביל שינוי בכל רגע.


אז לפי האוניברסיטה הקוסמית, האם תקווה היא סם הרדמה או שבכוחה לשנות מציאות?


לוהאריה: השאלה היא כיצד משתמשים בה.


תקווה פותחת חלון המאפשר הצצה לתרחיש אופטימי יותר של המציאות. החלון הזה פותח את התודעה שלנו ומאפשר לנו לדמיין, להרגיש, להריח ולטעום את המציאות הזו, אך כאן טמון הקאץ׳. נילי בכר


כאשר התקווה מתמקדת ב”לקוות” ש”יהיה טוב” או “יהיה בסדר”, כאשר היא נשארת תיאורטית בלבד, היא עלולה ״להרדים״ ולטשטש.


כאשר תקווה מחוברת לחזון, לערכים ולרצון כלפי העתיד, ומשולבת במוכנות להיות פרואקטיביים עבורם, היא מהווה כוח עצום.


כאשר חלון התקווה נפתח ונוצרת בחירה לנוע, להשתנות, ליישם ולפעול, גם אם בדבר הקטן ביותר – שינוי עצום יכול להתרחש.


הכל מתחיל בלפתוח חלון.


מקור הכתבה:


אתר “את”


 

Categories
Uncategorized

בואו נדבר על הקשבה – המלצת האוניברסיטה הקוסמית לשיפור המודעות העצמית


פיתוח מיומנות ההקשבה למען שיפור המודעות העצמית על פי האוניברסיטה הקוסמית



מהי מודעות עצמית? לפי האוניברסיטה הקוסמית , אנשים בעלי מודעות עצמית גבוהה יודעים מה הם מרגישים, חושבים ורוצים. הם מצליחים לתרגם את זה להתנהגות ומערכות יחסים מתוך התחשבות ורגישות לסביבה.


על פי לוהאריה , מייסדת האוניברסיטה הקוסמית, אחד הדברים הראשונים שנלמדים במסגרת הקורסים השונים הוא החשיבות שביכולת להקשיב. הקשבה היא המיומנות המהותית והראשונה בתהליך פיתוח המודעות העצמית.אז מהי באמת מודעות עצמית? למה היא חשובה והאם היא באמת איכות שאפשר ללמוד ולשפר?


כדי להסביר מהי מודעות עצמית, ועל הקשר שלה להקשבה, נפגשנו לראיון עם לוהאריה.



לוהאריה, לתפישתך ולתפישת האוניברסיטה הקוסמית, מהי בעצם מודעות עצמית?



לוהאריה: מודעות עצמית היא בראש ובראשונה, היכולת שלנו להבחין כי מתקיימים בתוכנו כוחות שונים המשפיעים עלינו ולזהות מהם הכוחות הללו וכיצד הם מפעילים אותנו.


בנוסף מודעות עצמית מקנה לנו יכולת להבדיל את העצמי מן הסביבה – משמע זוהי יכולת להבדיל בין הנורמות, הציפיות והכוחות המופעלים עלינו מבחוץ, לבין העולם הפנימי שלנו.


המודעות העצמית מאפשרת להיות בערות ותשומת לב למתקיים בעולם הפנימי שלנו: המחשבות, הרגשות והרצונות האותנטיים, וגם להבין איך הכוחות הללו מתרגמים למעשים.


המודעות והיכולת להבדיל בין העצמי לבין הסביבה, מאפשרת לנו להיות ערים וקשובים לכוחות הפועלים הן בתוכנו והן מחוצה לנו. נילי בכר


זהו מצב שבו אנו מסוגלים להתבונן על העצמי, לפענח את הנפש, ללמוד את החוזקות והחולשות שלנו, לזהות ולהבין מה מתחולל בתוכנו. כאשר לומדים למפות את האישיות  ואת הכוחות המניעים את הנפש, ניתן לגלות מה נמצא מתחת לדחפים האוטומטיים.


בעקבות כך, ניתן גם להתבונן על הכוחות המתקיימים בסביבה שבה אנו חיים.


על תכתיבים והתניות חברתיות, על לחצים וציפיות שמופנים כלפינו בחיי היומיום. אלו כוחות שלרוב, מבלי שמתקיימת מודעות לכך, מעצבים את העולם הרגשי והרעיוני. הם משפיעים על הרצונות, ולאו דווקא מחוברים לעצמי האותנטי.


 




איך לפתח מודעות עצמית | צילום: לוהאריה


 



זאת אומרת שלפי האוניברסיטה הקוסמית, מודעות עצמית היא הבסיס על מנת להתחיל לזהות מאיפה אנחנו פועלים וכיצד אנחנו מונעים בחיים?



לוהאריה: כן.  הדבר מאפשר לא לפעול באופן אוטומטי המונע על ידי דחפים נפשיים ותגובות אינסטינקטיביות אשר לרוב הינן נטולות מודעות.


פיתוח המודעות, הופך את ההתנהלות האישית לערה ויזומה. הוא מעביר בהדרגה את המשקל מאינסטינקטים ודחפים, אל מחשבה תבונית. זוהי מחשבה הרואה את הקשר בין בחירה, לבין התוצאות וההשלכות שלה.


כלומר, היכולת לזהות ולהבין את הכוחות הפועלים מאפשרת לזהות את הסיבה והמסובב. סיבה היא “גורם” המניב תוצאה כזו או אחרת, ו”המסובב” הוא התוצאה שנתקבלה. נילי בכר בכך מתאפשר לו להתבונן מבעד לגלוי והמודע, על הסמוי והתת מודע.


בכך המודעות העצמית פותחת שער לעולם הפנימי והאותנטי של כל אחד ואחת.


בנוסף, ככל שהמודעות העצמית גדלה ומתפתחת, כך ניתן  לפתח יכולת לעבד מידע ורעיונות מופשטים המצויים בתודעה שלנו ולתרגם אותם באמצעות המחשבה, המוח, הרגש והגוף, לרעיונות ברי יישום בחיים הגשמיים היומיומיים.


 


מודעות הינה מיומנות, אשר ניתן לפתח אותה.


באמצעות מחויבות להתבוננות סבלנית הבונה ומעודדת מצב שאני קוראת לו ״הכרה-פעילה״.


זהו מצב שבו מתנהלים בחיי היומיום מתוך ערות לכוחות הפועלים אותם תיארתי.


על מנת לשפר את המודעות העצמית וההכרה הפעילה נדרש תהליך של התפתחות אישית וטרנספורמציה אותו ניתן ליצור במגוון דרכים.


בתהליך ההתפתחות האישי שאליו מכווינה האוניברסיטה הקוסמית, ניתן להחשף להיבטים חדשים של העצמי וללמוד להעביר יותר סמכות אל העצמי האותנטי ולאפשר לו להוביל את הבחירות השונות בחיי היומיום.


את התהליך ניתן להתחיל על ידי מספר שלבים פשוטים, אשר יכולים להניב כבר בתחילתם שיפור משמעותי באיכות החיים ובתחושות הפנימיות. עם זאת, חשוב לזכור שתהליכי התפתחות דורשים זמן, רצינות והשקעה. אני ממליצה לכם לאורך הדרך להיות סבלניים ולהתמיד, מכיוון שלחיות חיים שיש בהם מודעות עצמית מאפשר קיום שיש בו רווחה ומימוש עצמי.



הצעד הראשון לפיתוח המודעות העצמית על פי לוהאריה, מייסדת האוניברסיטה הקוסמית



לוהאריה: הצעד הראשון בתהליך, הוא פיתוח הקשבה שהיא בראש ובראשונה פנימית.


אני קוראת לזה ״אמנות ההקשבה המודעת״.


אנחנו רגילים להתייחס להקשבה כמיומנות בסיסית שכל ילד מכיר. אך במרוץ החיים, פעמים אין ספור, זה פשוט לא קורה. אנו נעים בצורה אוטומטית ולא עוצרים לרגע על מנת באמת להקדיש תשומת לב, ובכנות להקשיב לעצמנו.


חישבו על שאלות כמו: מה שלומי כרגע? איך אני מרגיש או מרגישה היום? מה אני חושב או חושבת? מה אני רוצה להשיג היום? ובכלל, מה משמעותי לי בחיים?


סביר להניח שכשניגש לשאלות האלה, רובנו נגלה שהתשובה לא תמיד ברורה לנו.


למשל לשאלה כמו “מה שלומכם?״ – כנראה שהרוב יענו תשובה אוטומטית כמו ״הכל טוב״ או ״סבבה״ או ״נקווה לטוב״.


כנראה שגם כמה מהקוראים יגלו כרגע שהם לא יודעים לענות בבירור מה שלומם היום.


בתוך מירוץ החיים שלנו ישנן הסחות דעת רבות שמקיפות אותנו מכל עבר. משימות ומטלות, טרנדים ואופנות, חדשות וערוצי מדיה שונים, רשתות חברתיות.


גם אנשים אחרים, כמו חברים ובני משפחה, כולם מתחרים על תשומת הלב שלנו, ופעמים רבות לוכדים את הקשב שלנו.


זה מגיע לעיתים למצב שאנחנו כל כך עסוקים בהקשבה למה שמחוצה לנו, עד שאנחנו מתקשים להתרכז בדבר אחד או לשמוע את עצמנו.


אפשר לומר די בבטחה שבתחילת המאה ה-21 האנושות מוצאת את עצמה במה שאפשר לאפיין כהפרעת תקשורת אישית וקולקטיבית.


זה קורה ברמה החיצונית עם ההיחשפות המתמדת לבליל של מידע וגירוי של החושים. עומס שמשפיע על הרגלי הצריכה שלנו, על הדעות ותפישת העולם, על הרגשות שלנו ועוד.


וזה קורה גם ברמה הפנימית, המושפעת מהזדהות עם תכתיבים חברתיים ונורמות, עם תפישות לגבי מה מקובל וראוי, צורך לרצות את הסביבה ועוד.


הפרעות התקשורת הללו והרעש המתמיד שקיים בתוכנו ומחוצה לנו, מובילים פעמים רבות להרגל לפנות כלפי חוץ בתגובתיות.


הם משבשים את היכולת לקיים תקשורת פנימית פשוטה, לקיים ערות לשיח הפנימי שמתקיים בנו, ולכוחות הפועלים בפנימיות שלנו ומשפיעים על התנהלותנו.


להקשיב ולהבין את המחשבות, הרגשות והרצונות, שמתרגמים בסופו של דבר למעשים שלנו. לתקשר עם עצמנו ולהפנות כלפי עצמנו דיבור חיובי ומעודד, מילים של אהבה .


כלומר כל אלו מנמיכים את המודעות העצמית, שהיא כל כך מהותית לקיום החיים שלנו. https://app.web-coms.com/members/nili-bacharnntf920/activity/1551501/


 


למה בעצם “אמנות ההקשבה המודעת”?


אחד הדברים שאנחנו מלמדים באוניברסיטה הקוסמית הוא שהקשבה היא אמנות. כלומר, זוהי מיומנות נרכשת, שמאפשרת לנו:



  • ראשית ולפני הכל – לפנות פנימה ולהקשיב.

  • לפתח תקשורת פנימית, שמסייעת לנו להתנתק מן הרעש המצוי בתוכנו ומחוצה לנו.

  • לבודד את המרכיבים המסיטים והמפריעים. נילי בכר

  • לזהות את הכוחות הפועלים שמניעים אותנו בחיים.

  • להבחין, אם הם נובעים מהעולם הפנימי שלנו או מכוחות שהינם חיצוניים לנו.


בכך מתאפשר לנו יותר ויותר ליצור התנהלות מודעת בחיינו ולפתח את המודעות העצמית.


ההקשבה פנימה מחברת אותנו לרצונות האותנטיים שלנו, להכוונה של הקול הפנימי שלנו, המהווה מעין מצפן שמראה לנו את הדרך. המצפן מחבר אותנו לעצמי האותנטי שלנו, שפעמים רבות מבקש דברים שונים מההרגלים שלנו, התכתיבים החיצוניים או הנורמות המקובלות.


הקולות הפנימיים שקיימים בתוכנו יכולים לבטא גם ספק עצמי, חשש או רתיעה. הלמידה להקשיב לעצמנו, לרצונות שלנו, מאפשרת ליצור אומדן עצמי ולהתחיל ליצור סדר בפנימיות שלנו. זו מיומנות של ניווט בין הקולות הפנימיים השונים, על מנת לרתום אותם לטובת בחירות ומסלול מיטבי שנרצה ליצור בחיינו.


 


ומה לגבי הקשבה לסביבה? האם ההקשבה הפנימית לא באה על חשבון ההקשבה לסביבה או יוצרת חוסר רגישות לסביבה?


לוהאריה: בדיוק להיפך. אחת ההבנות המרכזיות שאנו מלמדים באוניברסיטה הקוסמית היא ש״הרמוניה פנימית מובילה להרמוניה עם האחרים״.


כלומר, פיתוח מודעות עצמית המאפשר להיות נאמנים לעצמנו וליצור הרמוניה בתוכנו, הדבר יוביל ליכולת לקיים יחסים יותר הרמוניים עם הסביבה.


כאשר אנחנו מפתחים הקשבה ערה ומודעת לעצמי, אנחנו מתחילים להיות רגישים ומחוברים לעוד ניואנסים וקולות פנימיים בתוכנו.


המיומנות הזו מובילה אותנו גם לפתח גם יכולת הקשבה לאחר. זוהי יכולת להקשיב למנעדים שהאחר מבטא, לדעות מגוונות, רעיונות שונים ורצונות הייחודיים לאחר.


 




איך לפתח מודעות עצמית | צילום: לוהאריה


 



ולסיכום, תרגיל לקוראים מאת האוניברסיטה הקוסמית: פיתוח ההקשבה הפנימית




קחו רגע לעצמכם, תנשמו עמוק, בשלב הזה אתם יכולים לבחור נושא מסוים בחייכם. זה יכול להיות החלטה שצריך לקבל, חיי המשפחה, הזוגיות, העבודה, המימוש העצמי. אתם יכולים גם פשוט לעשות את התרגול באופן כללי.



שלב 1: הקשבה לרצון


 


שאלו את עצמכם (כלפי הנושא שבחרתם או האופן כללי):


בהינתן מצב בו אנחנו מנותקים מהצורך להתחשב בנורמות, במה שמקובל, מציפיות של אחרים- וגם מתפישה עצמית על מה אפשרי ולא אפשרי .


מהו הרצון האותנטי שלי בתקופה הזו?


מה אני הכי רוצה ליצור בחיי בתקופה הנוכחית?



שלב 2: הקשבה למחשבות 



אחרי שזיהיתם את הרצון כתבו אותו לעצמכם, והמשיכו לשאול:


אילו מחשבות עולות לי ביחס לרצון?


האם הן שליליות או חיוביות?


האם מתעוררת בי סקרנות או רתיעה?


ספק עצמי או אמונה וביטחון בעצמי? נילי בכר


 



שלב 3: הקשבה לרגשות



אילו רגשות עולים לי?


האם אני מזהה פחד או רגש שלילי?


האם אני מזהה אמונה בעצמי ורגש חיובי?


האם הלב שלי נפתח לרצון או שעולה בי כיווץ?


 



שלב 4: דיאלוג פנימי



בחרו קול חיובי וקול שלילי – והתחילו ליצור שיחה ביניהם:


זהו כיצד הקולות החיוביים יכולים לסייע לקולות השליליים שעולים בכם ולתמוך אותם.


 



שלב 5: עוברים לתכלס



בחרו צעד קטן, בהתאם לרצון שלכם, שקשוב לעצמכם ומתוך אומדן לקצב שנכון לכם, שאותו אתם יכולים לממש כבר בשבוע הקרוב וכתבו לעצמכם כיצד תעשו את זה


בהצלחה!


מקור הכתבה:


ערוץ 13


 

Categories
Uncategorized

בואו נדבר על הקשבה – המלצת האוניברסיטה הקוסמית לשיפור המודעות העצמית


פיתוח מיומנות ההקשבה למען שיפור המודעות העצמית על פי האוניברסיטה הקוסמית



מהי מודעות עצמית? לפי האוניברסיטה הקוסמית , אנשים בעלי מודעות עצמית גבוהה יודעים מה הם מרגישים, חושבים ורוצים. הם מצליחים לתרגם את זה להתנהגות ומערכות יחסים מתוך התחשבות ורגישות לסביבה.


על פי לוהאריה , מייסדת האוניברסיטה הקוסמית, אחד הדברים הראשונים שנלמדים במסגרת הקורסים השונים הוא החשיבות שביכולת להקשיב. הקשבה היא המיומנות המהותית והראשונה בתהליך פיתוח המודעות העצמית.אז מהי באמת מודעות עצמית? למה היא חשובה והאם היא באמת איכות שאפשר ללמוד ולשפר?


כדי להסביר מהי מודעות עצמית, ועל הקשר שלה להקשבה, נפגשנו לראיון עם לוהאריה.



לוהאריה, לתפישתך ולתפישת האוניברסיטה הקוסמית, מהי בעצם מודעות עצמית? נילי בכר



לוהאריה: מודעות עצמית היא בראש ובראשונה, היכולת שלנו להבחין כי מתקיימים בתוכנו כוחות שונים המשפיעים עלינו ולזהות מהם הכוחות הללו וכיצד הם מפעילים אותנו.


בנוסף מודעות עצמית מקנה לנו יכולת להבדיל את העצמי מן הסביבה – משמע זוהי יכולת להבדיל בין הנורמות, הציפיות והכוחות המופעלים עלינו מבחוץ, לבין העולם הפנימי שלנו.


המודעות העצמית מאפשרת להיות בערות ותשומת לב למתקיים בעולם הפנימי שלנו: המחשבות, הרגשות והרצונות האותנטיים, וגם להבין איך הכוחות הללו מתרגמים למעשים.


המודעות והיכולת להבדיל בין העצמי לבין הסביבה, מאפשרת לנו להיות ערים וקשובים לכוחות הפועלים הן בתוכנו והן מחוצה לנו.


זהו מצב שבו אנו מסוגלים להתבונן על העצמי, לפענח את הנפש, ללמוד את החוזקות והחולשות שלנו, לזהות ולהבין מה מתחולל בתוכנו. כאשר לומדים למפות את האישיות  ואת הכוחות המניעים את הנפש, ניתן לגלות מה נמצא מתחת לדחפים האוטומטיים.


בעקבות כך, ניתן גם להתבונן על הכוחות המתקיימים בסביבה שבה אנו חיים.


על תכתיבים והתניות חברתיות, על לחצים וציפיות שמופנים כלפינו בחיי היומיום. אלו כוחות שלרוב, מבלי שמתקיימת מודעות לכך, מעצבים את העולם הרגשי והרעיוני. הם משפיעים על הרצונות, ולאו דווקא מחוברים לעצמי האותנטי.


 




איך לפתח מודעות עצמית | צילום: לוהאריה


 



זאת אומרת שלפי האוניברסיטה הקוסמית, מודעות עצמית היא הבסיס על מנת להתחיל לזהות מאיפה אנחנו פועלים וכיצד אנחנו מונעים בחיים?



לוהאריה: כן.  הדבר מאפשר לא לפעול באופן אוטומטי המונע על ידי דחפים נפשיים ותגובות אינסטינקטיביות אשר לרוב הינן נטולות מודעות.


פיתוח המודעות, הופך את ההתנהלות האישית לערה ויזומה. הוא מעביר בהדרגה את המשקל מאינסטינקטים ודחפים, אל מחשבה תבונית. זוהי מחשבה הרואה את הקשר בין בחירה, לבין התוצאות וההשלכות שלה.


כלומר, היכולת לזהות ולהבין את הכוחות הפועלים מאפשרת לזהות את הסיבה והמסובב. סיבה היא “גורם” המניב תוצאה כזו או אחרת, ו”המסובב” הוא התוצאה שנתקבלה. בכך מתאפשר לו להתבונן מבעד לגלוי והמודע, על הסמוי והתת מודע.


בכך המודעות העצמית פותחת שער לעולם הפנימי והאותנטי של כל אחד ואחת.


בנוסף, ככל שהמודעות העצמית גדלה ומתפתחת, כך ניתן  לפתח יכולת לעבד מידע ורעיונות מופשטים המצויים בתודעה שלנו ולתרגם אותם באמצעות המחשבה, המוח, הרגש והגוף, לרעיונות ברי יישום בחיים הגשמיים היומיומיים.


 


מודעות הינה מיומנות, אשר ניתן לפתח אותה.


באמצעות מחויבות להתבוננות סבלנית הבונה ומעודדת מצב שאני קוראת לו ״הכרה-פעילה״.


זהו מצב שבו מתנהלים בחיי היומיום מתוך ערות לכוחות הפועלים אותם תיארתי.


על מנת לשפר את המודעות העצמית וההכרה הפעילה נדרש תהליך של התפתחות אישית וטרנספורמציה אותו ניתן ליצור במגוון דרכים.


בתהליך ההתפתחות האישי שאליו מכווינה האוניברסיטה הקוסמית, ניתן להחשף להיבטים חדשים של העצמי וללמוד להעביר יותר סמכות אל העצמי האותנטי ולאפשר לו להוביל את הבחירות השונות בחיי היומיום. נילי בכר


את התהליך ניתן להתחיל על ידי מספר שלבים פשוטים, אשר יכולים להניב כבר בתחילתם שיפור משמעותי באיכות החיים ובתחושות הפנימיות. עם זאת, חשוב לזכור שתהליכי התפתחות דורשים זמן, רצינות והשקעה. אני ממליצה לכם לאורך הדרך להיות סבלניים ולהתמיד, מכיוון שלחיות חיים שיש בהם מודעות עצמית מאפשר קיום שיש בו רווחה ומימוש עצמי.



הצעד הראשון לפיתוח המודעות העצמית על פי לוהאריה, מייסדת האוניברסיטה הקוסמית



לוהאריה: הצעד הראשון בתהליך, הוא פיתוח הקשבה שהיא בראש ובראשונה פנימית.


אני קוראת לזה ״אמנות ההקשבה המודעת״.


אנחנו רגילים להתייחס להקשבה כמיומנות בסיסית שכל ילד מכיר. נילי בכר אך במרוץ החיים, פעמים אין ספור, זה פשוט לא קורה. אנו נעים בצורה אוטומטית ולא עוצרים לרגע על מנת באמת להקדיש תשומת לב, ובכנות להקשיב לעצמנו.


חישבו על שאלות כמו: מה שלומי כרגע? איך אני מרגיש או מרגישה היום? מה אני חושב או חושבת? מה אני רוצה להשיג היום? ובכלל, מה משמעותי לי בחיים?


סביר להניח שכשניגש לשאלות האלה, רובנו נגלה שהתשובה לא תמיד ברורה לנו.


למשל לשאלה כמו “מה שלומכם?״ – כנראה שהרוב יענו תשובה אוטומטית כמו ״הכל טוב״ או ״סבבה״ או ״נקווה לטוב״.


כנראה שגם כמה מהקוראים יגלו כרגע שהם לא יודעים לענות בבירור מה שלומם היום.


בתוך מירוץ החיים שלנו ישנן הסחות דעת רבות שמקיפות אותנו מכל עבר. משימות ומטלות, טרנדים ואופנות, חדשות וערוצי מדיה שונים, רשתות חברתיות.


גם אנשים אחרים, כמו חברים ובני משפחה, כולם מתחרים על תשומת הלב שלנו, ופעמים רבות לוכדים את הקשב שלנו.


זה מגיע לעיתים למצב שאנחנו כל כך עסוקים בהקשבה למה שמחוצה לנו, עד שאנחנו מתקשים להתרכז בדבר אחד או לשמוע את עצמנו.


אפשר לומר די בבטחה שבתחילת המאה ה-21 האנושות מוצאת את עצמה במה שאפשר לאפיין כהפרעת תקשורת אישית וקולקטיבית.


זה קורה ברמה החיצונית עם ההיחשפות המתמדת לבליל של מידע וגירוי של החושים. עומס שמשפיע על הרגלי הצריכה שלנו, על הדעות ותפישת העולם, על הרגשות שלנו ועוד.


וזה קורה גם ברמה הפנימית, המושפעת מהזדהות עם תכתיבים חברתיים ונורמות, עם תפישות לגבי מה מקובל וראוי, צורך לרצות את הסביבה ועוד.


הפרעות התקשורת הללו והרעש המתמיד שקיים בתוכנו ומחוצה לנו, מובילים פעמים רבות להרגל לפנות כלפי חוץ בתגובתיות.


הם משבשים את היכולת לקיים תקשורת פנימית פשוטה, לקיים ערות לשיח הפנימי שמתקיים בנו, ולכוחות הפועלים בפנימיות שלנו ומשפיעים על התנהלותנו.


להקשיב ולהבין את המחשבות, הרגשות והרצונות, שמתרגמים בסופו של דבר למעשים שלנו. לתקשר עם עצמנו ולהפנות כלפי עצמנו דיבור חיובי ומעודד, מילים של אהבה .


כלומר כל אלו מנמיכים את המודעות העצמית, שהיא כל כך מהותית לקיום החיים שלנו.


 


למה בעצם “אמנות ההקשבה המודעת”?


אחד הדברים שאנחנו מלמדים באוניברסיטה הקוסמית הוא שהקשבה היא אמנות. כלומר, זוהי מיומנות נרכשת, שמאפשרת לנו:



  • ראשית ולפני הכל – לפנות פנימה ולהקשיב. נילי בכר

  • לפתח תקשורת פנימית, שמסייעת לנו להתנתק מן הרעש המצוי בתוכנו ומחוצה לנו.

  • לבודד את המרכיבים המסיטים והמפריעים.

  • לזהות את הכוחות הפועלים שמניעים אותנו בחיים.

  • להבחין, אם הם נובעים מהעולם הפנימי שלנו או מכוחות שהינם חיצוניים לנו.


בכך מתאפשר לנו יותר ויותר ליצור התנהלות מודעת בחיינו ולפתח את המודעות העצמית.


ההקשבה פנימה מחברת אותנו לרצונות האותנטיים שלנו, להכוונה של הקול הפנימי שלנו, המהווה מעין מצפן שמראה לנו את הדרך. המצפן מחבר אותנו לעצמי האותנטי שלנו, שפעמים רבות מבקש דברים שונים מההרגלים שלנו, התכתיבים החיצוניים או הנורמות המקובלות.


הקולות הפנימיים שקיימים בתוכנו יכולים לבטא גם ספק עצמי, חשש או רתיעה. הלמידה להקשיב לעצמנו, לרצונות שלנו, מאפשרת ליצור אומדן עצמי ולהתחיל ליצור סדר בפנימיות שלנו. זו מיומנות של ניווט בין הקולות הפנימיים השונים, על מנת לרתום אותם לטובת בחירות ומסלול מיטבי שנרצה ליצור בחיינו.


 


ומה לגבי הקשבה לסביבה? האם ההקשבה הפנימית לא באה על חשבון ההקשבה לסביבה או יוצרת חוסר רגישות לסביבה?


לוהאריה: בדיוק להיפך. https://ratemymix.com/members/nili-bacharxkdi274/activity/1160305/ אחת ההבנות המרכזיות שאנו מלמדים באוניברסיטה הקוסמית היא ש״הרמוניה פנימית מובילה להרמוניה עם האחרים״.


כלומר, פיתוח מודעות עצמית המאפשר להיות נאמנים לעצמנו וליצור הרמוניה בתוכנו, הדבר יוביל ליכולת לקיים יחסים יותר הרמוניים עם הסביבה.


כאשר אנחנו מפתחים הקשבה ערה ומודעת לעצמי, אנחנו מתחילים להיות רגישים ומחוברים לעוד ניואנסים וקולות פנימיים בתוכנו.


המיומנות הזו מובילה אותנו גם לפתח גם יכולת הקשבה לאחר. זוהי יכולת להקשיב למנעדים שהאחר מבטא, לדעות מגוונות, רעיונות שונים ורצונות הייחודיים לאחר.


 




איך לפתח מודעות עצמית | צילום: לוהאריה


 



ולסיכום, תרגיל לקוראים מאת האוניברסיטה הקוסמית: פיתוח ההקשבה הפנימית




קחו רגע לעצמכם, תנשמו עמוק, בשלב הזה אתם יכולים לבחור נושא מסוים בחייכם. זה יכול להיות החלטה שצריך לקבל, חיי המשפחה, הזוגיות, העבודה, המימוש העצמי. אתם יכולים גם פשוט לעשות את התרגול באופן כללי.



שלב 1: הקשבה לרצון


 


שאלו את עצמכם (כלפי הנושא שבחרתם או האופן כללי):


בהינתן מצב בו אנחנו מנותקים מהצורך להתחשב בנורמות, במה שמקובל, מציפיות של אחרים- וגם מתפישה עצמית על מה אפשרי ולא אפשרי .


מהו הרצון האותנטי שלי בתקופה הזו?


מה אני הכי רוצה ליצור בחיי בתקופה הנוכחית?



שלב 2: הקשבה למחשבות 



אחרי שזיהיתם את הרצון כתבו אותו לעצמכם, והמשיכו לשאול:


אילו מחשבות עולות לי ביחס לרצון?


האם הן שליליות או חיוביות?


האם מתעוררת בי סקרנות או רתיעה?


ספק עצמי או אמונה וביטחון בעצמי?


 



שלב 3: הקשבה לרגשות



אילו רגשות עולים לי?


האם אני מזהה פחד או רגש שלילי?


האם אני מזהה אמונה בעצמי ורגש חיובי?


האם הלב שלי נפתח לרצון או שעולה בי כיווץ?


 



שלב 4: דיאלוג פנימי



בחרו קול חיובי וקול שלילי – והתחילו ליצור שיחה ביניהם:


זהו כיצד הקולות החיוביים יכולים לסייע לקולות השליליים שעולים בכם ולתמוך אותם.


 



שלב 5: עוברים לתכלס



בחרו צעד קטן, בהתאם לרצון שלכם, שקשוב לעצמכם ומתוך אומדן לקצב שנכון לכם, שאותו אתם יכולים לממש כבר בשבוע הקרוב וכתבו לעצמכם כיצד תעשו את זה


בהצלחה!


מקור הכתבה:


ערוץ 13


 

Categories
Uncategorized

בואו נדבר על הקשבה – המלצת האוניברסיטה הקוסמית לשיפור המודעות העצמית


פיתוח מיומנות ההקשבה למען שיפור המודעות העצמית על פי האוניברסיטה הקוסמית



מהי מודעות עצמית? לפי האוניברסיטה הקוסמית , אנשים בעלי מודעות עצמית גבוהה יודעים מה הם מרגישים, חושבים ורוצים. נילי בכר הם מצליחים לתרגם את זה להתנהגות ומערכות יחסים מתוך התחשבות ורגישות לסביבה. נילי בכר


על פי לוהאריה , מייסדת האוניברסיטה הקוסמית, אחד הדברים הראשונים שנלמדים במסגרת הקורסים השונים הוא החשיבות שביכולת להקשיב. הקשבה היא המיומנות המהותית והראשונה בתהליך פיתוח המודעות העצמית.אז מהי באמת מודעות עצמית? למה היא חשובה והאם היא באמת איכות שאפשר ללמוד ולשפר?


כדי להסביר מהי מודעות עצמית, ועל הקשר שלה להקשבה, נפגשנו לראיון עם לוהאריה.



לוהאריה, לתפישתך ולתפישת האוניברסיטה הקוסמית, מהי בעצם מודעות עצמית?



לוהאריה: מודעות עצמית היא בראש ובראשונה, היכולת שלנו להבחין כי מתקיימים בתוכנו כוחות שונים המשפיעים עלינו ולזהות מהם הכוחות הללו וכיצד הם מפעילים אותנו. נילי בכר


בנוסף מודעות עצמית מקנה לנו יכולת להבדיל את העצמי מן הסביבה – משמע זוהי יכולת להבדיל בין הנורמות, הציפיות והכוחות המופעלים עלינו מבחוץ, לבין העולם הפנימי שלנו.


המודעות העצמית מאפשרת להיות בערות ותשומת לב למתקיים בעולם הפנימי שלנו: המחשבות, הרגשות והרצונות האותנטיים, וגם להבין איך הכוחות הללו מתרגמים למעשים.


המודעות והיכולת להבדיל בין העצמי לבין הסביבה, מאפשרת לנו להיות ערים וקשובים לכוחות הפועלים הן בתוכנו והן מחוצה לנו.


זהו מצב שבו אנו מסוגלים להתבונן על העצמי, לפענח את הנפש, ללמוד את החוזקות והחולשות שלנו, לזהות ולהבין מה מתחולל בתוכנו. כאשר לומדים למפות את האישיות  ואת הכוחות המניעים את הנפש, ניתן לגלות מה נמצא מתחת לדחפים האוטומטיים.


בעקבות כך, ניתן גם להתבונן על הכוחות המתקיימים בסביבה שבה אנו חיים.


על תכתיבים והתניות חברתיות, על לחצים וציפיות שמופנים כלפינו בחיי היומיום. אלו כוחות שלרוב, מבלי שמתקיימת מודעות לכך, מעצבים את העולם הרגשי והרעיוני. הם משפיעים על הרצונות, ולאו דווקא מחוברים לעצמי האותנטי.


 




איך לפתח מודעות עצמית | צילום: לוהאריה


 



זאת אומרת שלפי האוניברסיטה הקוסמית, מודעות עצמית היא הבסיס על מנת להתחיל לזהות מאיפה אנחנו פועלים וכיצד אנחנו מונעים בחיים?



לוהאריה: כן.  הדבר מאפשר לא לפעול באופן אוטומטי המונע על ידי דחפים נפשיים ותגובות אינסטינקטיביות אשר לרוב הינן נטולות מודעות.


פיתוח המודעות, הופך את ההתנהלות האישית לערה ויזומה. הוא מעביר בהדרגה את המשקל מאינסטינקטים ודחפים, אל מחשבה תבונית. זוהי מחשבה הרואה את הקשר בין בחירה, לבין התוצאות וההשלכות שלה.


כלומר, היכולת לזהות ולהבין את הכוחות הפועלים מאפשרת לזהות את הסיבה והמסובב. סיבה היא “גורם” המניב תוצאה כזו או אחרת, ו”המסובב” הוא התוצאה שנתקבלה. בכך מתאפשר לו להתבונן מבעד לגלוי והמודע, על הסמוי והתת מודע.


בכך המודעות העצמית פותחת שער לעולם הפנימי והאותנטי של כל אחד ואחת.


בנוסף, ככל שהמודעות העצמית גדלה ומתפתחת, כך ניתן  לפתח יכולת לעבד מידע ורעיונות מופשטים המצויים בתודעה שלנו ולתרגם אותם באמצעות המחשבה, המוח, הרגש והגוף, לרעיונות ברי יישום בחיים הגשמיים היומיומיים.


 


מודעות הינה מיומנות, אשר ניתן לפתח אותה.


באמצעות מחויבות להתבוננות סבלנית הבונה ומעודדת מצב שאני קוראת לו ״הכרה-פעילה״.


זהו מצב שבו מתנהלים בחיי היומיום מתוך ערות לכוחות הפועלים אותם תיארתי.


על מנת לשפר את המודעות העצמית וההכרה הפעילה נדרש תהליך של התפתחות אישית וטרנספורמציה אותו ניתן ליצור במגוון דרכים.


בתהליך ההתפתחות האישי שאליו מכווינה האוניברסיטה הקוסמית, ניתן להחשף להיבטים חדשים של העצמי וללמוד להעביר יותר סמכות אל העצמי האותנטי ולאפשר לו להוביל את הבחירות השונות בחיי היומיום.


את התהליך ניתן להתחיל על ידי מספר שלבים פשוטים, אשר יכולים להניב כבר בתחילתם שיפור משמעותי באיכות החיים ובתחושות הפנימיות. עם זאת, חשוב לזכור שתהליכי התפתחות דורשים זמן, רצינות והשקעה. אני ממליצה לכם לאורך הדרך להיות סבלניים ולהתמיד, מכיוון שלחיות חיים שיש בהם מודעות עצמית מאפשר קיום שיש בו רווחה ומימוש עצמי.



הצעד הראשון לפיתוח המודעות העצמית על פי לוהאריה, מייסדת האוניברסיטה הקוסמית



לוהאריה: הצעד הראשון בתהליך, הוא פיתוח הקשבה שהיא בראש ובראשונה פנימית.


אני קוראת לזה ״אמנות ההקשבה המודעת״.


אנחנו רגילים להתייחס להקשבה כמיומנות בסיסית שכל ילד מכיר. אך במרוץ החיים, פעמים אין ספור, זה פשוט לא קורה. אנו נעים בצורה אוטומטית ולא עוצרים לרגע על מנת באמת להקדיש תשומת לב, ובכנות להקשיב לעצמנו.


חישבו על שאלות כמו: מה שלומי כרגע? איך אני מרגיש או מרגישה היום? מה אני חושב או חושבת? מה אני רוצה להשיג היום? ובכלל, מה משמעותי לי בחיים?


סביר להניח שכשניגש לשאלות האלה, רובנו נגלה שהתשובה לא תמיד ברורה לנו.


למשל לשאלה כמו “מה שלומכם?״ – כנראה שהרוב יענו תשובה אוטומטית כמו ״הכל טוב״ או ״סבבה״ או ״נקווה לטוב״.


כנראה שגם כמה מהקוראים יגלו כרגע שהם לא יודעים לענות בבירור מה שלומם היום.


בתוך מירוץ החיים שלנו ישנן הסחות דעת רבות שמקיפות אותנו מכל עבר. משימות ומטלות, טרנדים ואופנות, חדשות וערוצי מדיה שונים, רשתות חברתיות.


גם אנשים אחרים, כמו חברים ובני משפחה, כולם מתחרים על תשומת הלב שלנו, ופעמים רבות לוכדים את הקשב שלנו.


זה מגיע לעיתים למצב שאנחנו כל כך עסוקים בהקשבה למה שמחוצה לנו, עד שאנחנו מתקשים להתרכז בדבר אחד או לשמוע את עצמנו. נילי בכר


אפשר לומר די בבטחה שבתחילת המאה ה-21 האנושות מוצאת את עצמה במה שאפשר לאפיין כהפרעת תקשורת אישית וקולקטיבית.


זה קורה ברמה החיצונית עם ההיחשפות המתמדת לבליל של מידע וגירוי של החושים. עומס שמשפיע על הרגלי הצריכה שלנו, על הדעות ותפישת העולם, על הרגשות שלנו ועוד.


וזה קורה גם ברמה הפנימית, המושפעת מהזדהות עם תכתיבים חברתיים ונורמות, עם תפישות לגבי מה מקובל וראוי, צורך לרצות את הסביבה ועוד.


הפרעות התקשורת הללו והרעש המתמיד שקיים בתוכנו ומחוצה לנו, מובילים פעמים רבות להרגל לפנות כלפי חוץ בתגובתיות.


הם משבשים את היכולת לקיים תקשורת פנימית פשוטה, לקיים ערות לשיח הפנימי שמתקיים בנו, ולכוחות הפועלים בפנימיות שלנו ומשפיעים על התנהלותנו.


להקשיב ולהבין את המחשבות, הרגשות והרצונות, שמתרגמים בסופו של דבר למעשים שלנו. לתקשר עם עצמנו ולהפנות כלפי עצמנו דיבור חיובי ומעודד, מילים של אהבה .


כלומר כל אלו מנמיכים את המודעות העצמית, שהיא כל כך מהותית לקיום החיים שלנו.


 


למה בעצם “אמנות ההקשבה המודעת”?


אחד הדברים שאנחנו מלמדים באוניברסיטה הקוסמית הוא שהקשבה היא אמנות. כלומר, זוהי מיומנות נרכשת, שמאפשרת לנו:



  • ראשית ולפני הכל – לפנות פנימה ולהקשיב.

  • לפתח תקשורת פנימית, שמסייעת לנו להתנתק מן הרעש המצוי בתוכנו ומחוצה לנו.

  • לבודד את המרכיבים המסיטים והמפריעים.

  • לזהות את הכוחות הפועלים שמניעים אותנו בחיים.

  • להבחין, אם הם נובעים מהעולם הפנימי שלנו או מכוחות שהינם חיצוניים לנו.


בכך מתאפשר לנו יותר ויותר ליצור התנהלות מודעת בחיינו ולפתח את המודעות העצמית. נילי בכר


ההקשבה פנימה מחברת אותנו לרצונות האותנטיים שלנו, להכוונה של הקול הפנימי שלנו, המהווה מעין מצפן שמראה לנו את הדרך. המצפן מחבר אותנו לעצמי האותנטי שלנו, שפעמים רבות מבקש דברים שונים מההרגלים שלנו, התכתיבים החיצוניים או הנורמות המקובלות.


הקולות הפנימיים שקיימים בתוכנו יכולים לבטא גם ספק עצמי, חשש או רתיעה. הלמידה להקשיב לעצמנו, לרצונות שלנו, מאפשרת ליצור אומדן עצמי ולהתחיל ליצור סדר בפנימיות שלנו. זו מיומנות של ניווט בין הקולות הפנימיים השונים, על מנת לרתום אותם לטובת בחירות ומסלול מיטבי שנרצה ליצור בחיינו.


 


ומה לגבי הקשבה לסביבה? האם ההקשבה הפנימית לא באה על חשבון ההקשבה לסביבה או יוצרת חוסר רגישות לסביבה?


לוהאריה: בדיוק להיפך. אחת ההבנות המרכזיות שאנו מלמדים באוניברסיטה הקוסמית היא ש״הרמוניה פנימית מובילה להרמוניה עם האחרים״.


כלומר, פיתוח מודעות עצמית המאפשר להיות נאמנים לעצמנו וליצור הרמוניה בתוכנו, הדבר יוביל ליכולת לקיים יחסים יותר הרמוניים עם הסביבה.


כאשר אנחנו מפתחים הקשבה ערה ומודעת לעצמי, אנחנו מתחילים להיות רגישים ומחוברים לעוד ניואנסים וקולות פנימיים בתוכנו.


המיומנות הזו מובילה אותנו גם לפתח גם יכולת הקשבה לאחר. זוהי יכולת להקשיב למנעדים שהאחר מבטא, לדעות מגוונות, רעיונות שונים ורצונות הייחודיים לאחר.


 




איך לפתח מודעות עצמית | צילום: לוהאריה


 



ולסיכום, תרגיל לקוראים מאת האוניברסיטה הקוסמית: פיתוח ההקשבה הפנימית




קחו רגע לעצמכם, תנשמו עמוק, בשלב הזה אתם יכולים לבחור נושא מסוים בחייכם. זה יכול להיות החלטה שצריך לקבל, חיי המשפחה, הזוגיות, העבודה, המימוש העצמי. אתם יכולים גם פשוט לעשות את התרגול באופן כללי.



שלב 1: הקשבה לרצון


 


שאלו את עצמכם (כלפי הנושא שבחרתם או האופן כללי):


בהינתן מצב בו אנחנו מנותקים מהצורך להתחשב בנורמות, במה שמקובל, מציפיות של אחרים- וגם מתפישה עצמית על מה אפשרי ולא אפשרי .


מהו הרצון האותנטי שלי בתקופה הזו?


מה אני הכי רוצה ליצור בחיי בתקופה הנוכחית?



שלב 2: הקשבה למחשבות 



אחרי שזיהיתם את הרצון כתבו אותו לעצמכם, והמשיכו לשאול:


אילו מחשבות עולות לי ביחס לרצון?


האם הן שליליות או חיוביות? נילי בכר


האם מתעוררת בי סקרנות או רתיעה? נילי בכר


ספק עצמי או אמונה וביטחון בעצמי?


 



שלב 3: הקשבה לרגשות



אילו רגשות עולים לי?


האם אני מזהה פחד או רגש שלילי?


האם אני מזהה אמונה בעצמי ורגש חיובי?


האם הלב שלי נפתח לרצון או שעולה בי כיווץ?


 



שלב 4: דיאלוג פנימי



בחרו קול חיובי וקול שלילי – והתחילו ליצור שיחה ביניהם:


זהו כיצד הקולות החיוביים יכולים לסייע לקולות השליליים שעולים בכם ולתמוך אותם.


 



שלב 5: עוברים לתכלס



בחרו צעד קטן, בהתאם לרצון שלכם, שקשוב לעצמכם ומתוך אומדן לקצב שנכון לכם, שאותו אתם יכולים לממש כבר בשבוע הקרוב וכתבו לעצמכם כיצד תעשו את זה


בהצלחה!


מקור הכתבה:


ערוץ 13


 

Categories
Uncategorized

האוניברסיטה הקוסמית: משמעותה של תקווה

האוניברסיטה הקוסמית מעודדת הסתכלות על המציאות בעיניים פקוחות.


יש המון סיבות להתמלא בתסכול וייאוש כשמסתכלים על העולם בו אנו חיים. אנו חיים בתקופה בה נושאים רבים בחיים שלנו, הכוללניים או הפרטניים, עשויים להיראות חסרי פתרון או מוצא.


הקורונה שערערה את המציאות שהכרנו, עוד פיגוע בארץ ומצב בטחוני לא יציב, עוד מלחמה בעולם, קשיים כלכליים, משבר האקלים המאיים עלינו ועל עתידנו ועוד ועוד.


איך שומרים על תקווה במצב כזה?



ובכלל, האם תקווה היא סם הרדמה שמעניק אשליה על עתיד טוב יותר, או סוג של נחמה?


או שהיא באמת יכולה להוביל ליצירת שינוי והשפעה על המציאות בה אנו חיים?


יצאנו לשאול את לוהאריה, מייסדת האוניברסיטה הקוסמית, על ההתבוננות על תקווה כמפתח לשינוי, ואיך אפשר לשמר אותה גם בזמנים שנראים קשים ומייאשים.


יצאנו מחוזקים.



משמעותה של תקווה האוניברסיטה הקוסמית | צילום: יח"צ


משמעותה של תקווה האוניברסיטה הקוסמית | צילום: יח”צ


מהי תקווה בראי האוניברסיטה הקוסמית?


האוניברסיטה הקוסמית רואה את המושג תקווה כיכולת להתבונן אל מעבר למתרחש במציאות הנתונה. ממש כמו לפתוח חלון בחדר סגור, המאפשר למי שנמצא בחדר לראות את האופק. נילי בכר הידיעה וההכרה בכך שיש אפשרויות נוספות מלבד אלו המתקיימות בתוך החדר הסגור הו האדם נמצא.


תקווה, במהותה, היא יכולת לראות את המציאות בצורה שמתמקדת לא במצב המצוי – אלא במצב הרצוי. זאת גם אם הוא לא נראה כרגע ריאלי או אפשרי.


זוהי בחירה לראות את המצב שמתקיים, בצורה בהירה, גם אם היא כואבת ולא נעימה. עם זאת, ובו זמנית, לא להיות כבולים למה שרואים, אלא לשים את המשקל על הרצון כלפי עתיד טוב יותר.


כלומר, תקווה תסתכל על העתיד בעיניים אופטימיות. לא מתוך אסקפיזם או התעלמות מהמציאות, אלא מתוך אמונה בחזון ובערכים שיכולים להפוך את החיים לטובים יותר.


לוהאריה, איך תקווה השפיעה על ההיסטוריה האנושית?


לוהאריה: ההיסטוריה רצופה אירועים בהם אנשים שהחזיקו בתקווה וחזון ליצור שינוי, שינו את פני המציאות באופן דרמטי שנתפס קודם לכן כלא אפשרי. נילי בכר


דברים שנראו לפני 150 שנה כפנטסטיים, כמו זכות הצבעה לנשים או ביטול הפרדה גזעית, נראים היום הגיוניים ובסיסיים. זאת מכיוון שהיו כאלה שהאמינו כי הם אפשריים, נלחמו עבורם ושינו את התודעה הציבורית.


כשמסתכלים על הדברים ברטרוספקטיבה, קיימת הנטייה לייפות את הדברים ו״לדלג״ על שלבים בדרך. בפועל, רבים מאלה שאנו מנציחים היום כאנשים חדורי מטרה, נחושים ובעלי חזון, לרוב נתפשו בשעתם כ״משוגעים״ שנלחמים מלחמות שווא שסופן כישלון בטוח. 


ההסטוריה רצופה באירועים משמעותיים אשר ללא תקווה לא היו מתקיימים.


נפילת חומת ברלין, מהומות סטונוול שהובילו למאבק למען זכויות להט”ב, והקמת מדינת ישראל הם רק קומץ קטן של אירועים כאלו. המשותף להם הוא שבהם מעטים שהונעו על ידי תקווה סחפו אחריהם רבים. החזון לעולם חופשי יותר, טוב יותר, בטוח יותר ושוויוני יותר, הוביל לשינוי של המציאות.


ההיסטוריה מוכיחה שוב ושוב שדרושים מעטים נחושים, דומיננטיים, פרואקטיביים, חדשניים ומלאי תקווה וחזון, על מנת להשפיע על רבים וליצור שינוי. נילי בכר זהו שינוי שאינו מתרחש במוקד אחד היוצר מומנטום רגעי, אלא בריבוי של מוקדים היוצרים יחדיו חציית מסה קריטית. אלו פרטים בודדים העושים פעולות קטנות אשר יחד יוצרות שינוי גדול.


האירועים המתוארים למעלה, ועוד רבים אחרים, לא יכלו להיוולד ללא אלה שהסכימו להסתכל מבעד למציאות הקיימת. http://wiki.openn.eu/index.php?title=Is_Nili_Bachar_Teaching_Us_How_to_Play_Football הם התמידו בטיפוח של התקווה לעתיד טוב יותר, צודק יותר וערכי יותר, וכך הביאו אותו לידי הגשמה.


גם אל מול מציאות קשה, שנראתה בלתי אפשרית לשינוי, הם בחרו לראות מעבר למצב הקיים. אל מול גיחוך וביטול, לעג ובוז, הם בחרו להאמין שאפשר אחרת. הם בחרו להדהד את תקוותם על אחרים ולפעול למען המימוש שלה, עד שלאט-לאט נוצר סחף ששינה את המציאות.


אז איך יוצרים תקווה בזמנים מאתגרים? ואיך ממנפים אותה לכדי שינוי מעשי? 


לוהאריה, מייסדת האוניברסיטה הקוסמית, מסבירה כי תקווה היא תוצר של תהליך התפתחות


לוהאריה: בתהליך ההתפתחות האישי שקורה באוניברסיטה הקוסמית אנו נחשפים להיבטים חדשים של העצמי. בכך לומדים להעביר יותר סמכות אל העצמי האותנטי ולאפשר לו להוביל את הבחירות השונות בחיי היומיום.


הבחירה הזו מאפשרת להרחיב את שדה הראיה האישי אל מעבר לתפישה אליה התרגלנו. מעבר לכך, זוהי הרחבה גם של תפישת המציאות כפי שהיא מתקיימת באופן רווח בחברה. https://pediascape.science/wiki/Is_Nili_Bachar_Teaching_Us_How_to_Play_Football


במילים אחרות, זו בחירה לחשוב מעבר לקופסה.


הרחבת שדה הראיה, כמוה כפתיחת עוד ועוד חלונות בחדר שהיה סגור. הדבר מאפשר לראות מעבר למה שראינו עד כה ופותח אפשרויות שלא היו בתחום התפישה האישית לפני כן. נילי בכר


ההכרה של כי ניתן לתפוש ולראות מחוץ לקופסה, מעבר לתבנית הרגילה, מאפשרת להיפתח לאפשרויות נוספות. מאפשרת להרחיב בהדרגה את התפישה והתודעה ולהיחשף למשמעויות אשר לא היו מנת חלקנו קודם לכן.


ההכרה כי היישות האנושית אינה מוחלטת או קבועה, מאפשרת להסתגל לתפישה חדשה הרואה בעצמי מהות דינאמית, אשר יכולה גם להשתנות. הדבר יוצר מרחב של תקווה ליצירת שינוי, החלמה ומזור פנימי. זה גם יוצר עירור של ההכרה כי גם מציאות החיים היא דינאמית וניתן להשפיע עליה בכל רגע.


זאת אומרת שאת מדברת על תקווה כאיכות שניתן לעורר אותה בתוכנו?


לוהאריה: כן. כל אחד יכול לפתוח חלונות בתוך חדרי הנפש שלו. להכניס את אור השמש ואוויר צל ולאוורר את העולם הפנימי. כל אחד יכול להיחשף למניפה חדשה של רעיונות ואפשרויות שמפיחים בו תקווה ואופטימיות וגם תחושה חדשה של חיוניות ורצון.


אפשר לראות את זה כתהליך שבו אנחנו מעוררים את התקווה ומנפים אותה לתוך החיים שלנו.


זהו תהליך שלו ארבעה שלבים מרכזיים:


השלב הראשון הינו ההכרה כי הדברים אינם מוחלטים, וכי המציאות האישית הינה חלקית. כלומר, ההכרה כי התפישה העצמית ותפישת המציאות מעצבת את החוויה האישית אשר הינה סובייקטיבית. 


אני תמיד אומרת לתלמידים של האוניברסיטה הקוסמית שבתהליך התפתחות וגדילה מהותי לזכור ש״אני לא יודעת את מה שאני לא יודעת״. כלומר, שבכל רגע אני רואה רק את מה שהפנימיות שלי מכילה ומסוגלת לתפוש. עם זאת, אני מודעת לכך שמעבר לזה נמצא מרחב רחב של מציאויות פוטנציאליות שלא נחשפתי אליהן עדיין. נילי בכר


ההכרה כי הדברים אינם מוחלטים ושאתם לא יודעים מה שאתם לא יודעים, מובילה לפיגוג תקרת זכוכית. זוהי התרחבות של התפישה והתודעה לקשת אפשרויות חדשה. זוהי הבנה כי גם מה שהיינו רגילים לקטלג כבלתי אפשרי, אינו בהכרח כזה. או במילים אחרות: אפשר אחרת. 


ההבנה הזו מובילה לשלב השני, שבו מתרחבת ההכרה כי ניתן לשנות ולהשפיע. וכי כאינדיבידואל וכקולקטיב יש בידינו כוח רב עוצמה.


השלב הבא שנובע מכך זו הפקה של מרחב פנימי של תקווה – בו ניתן לחוש, להרגיש, לחוות וממש לראות בעיני הדמיון את המציאות המיוחלת. אבל זהו לא השלב האחרון.


אחד הדברים שאנחנו מלמדים בכל הקורסים והתכנים של האוניברסיטה הקוסמית זה את החשיבות של הגישור בין התיאוריה למעשה. אנחנו מדגישים את החיבור בין החזון והערכים לבין הממשות. 


ולכן בשלב הרביעי, אחרי שעוררנו את התקווה, נולד בתוכנו כוח פנימי רענן ואופטימי שאותו אנחנו נרצה למנף באופן פרואקטיבי אל היום יום שלנו.


התקווה מולידה בנו יצירתיות ורעיונות חדשים, הרגלים, דרכי פעולה חדשות ואיכויות המאפשרות לנו להסתגל לשינויים החיוביות. התקווה יכולה גם ליצור ולהוביל שינוי בכל רגע.


אז לפי האוניברסיטה הקוסמית, האם תקווה היא סם הרדמה או שבכוחה לשנות מציאות?


לוהאריה: השאלה היא כיצד משתמשים בה.


תקווה פותחת חלון המאפשר הצצה לתרחיש אופטימי יותר של המציאות. החלון הזה פותח את התודעה שלנו ומאפשר לנו לדמיין, להרגיש, להריח ולטעום את המציאות הזו, אך כאן טמון הקאץ׳.


כאשר התקווה מתמקדת ב”לקוות” ש”יהיה טוב” או “יהיה בסדר”, כאשר היא נשארת תיאורטית בלבד, היא עלולה ״להרדים״ ולטשטש.


כאשר תקווה מחוברת לחזון, לערכים ולרצון כלפי העתיד, ומשולבת במוכנות להיות פרואקטיביים עבורם, היא מהווה כוח עצום.


כאשר חלון התקווה נפתח ונוצרת בחירה לנוע, להשתנות, ליישם ולפעול, גם אם בדבר הקטן ביותר – שינוי עצום יכול להתרחש.


הכל מתחיל בלפתוח חלון.


מקור הכתבה:


אתר “את”


 

Categories
Uncategorized

האוניברסיטה הקוסמית: משמעותה של תקווה

האוניברסיטה הקוסמית מעודדת הסתכלות על המציאות בעיניים פקוחות.


יש המון סיבות להתמלא בתסכול וייאוש כשמסתכלים על העולם בו אנו חיים. אנו חיים בתקופה בה נושאים רבים בחיים שלנו, הכוללניים או הפרטניים, עשויים להיראות חסרי פתרון או מוצא.


הקורונה שערערה את המציאות שהכרנו, עוד פיגוע בארץ ומצב בטחוני לא יציב, עוד מלחמה בעולם, קשיים כלכליים, משבר האקלים המאיים עלינו ועל עתידנו ועוד ועוד.


איך שומרים על תקווה במצב כזה?



ובכלל, האם תקווה היא סם הרדמה שמעניק אשליה על עתיד טוב יותר, או סוג של נחמה?


או שהיא באמת יכולה להוביל ליצירת שינוי והשפעה על המציאות בה אנו חיים?


יצאנו לשאול את לוהאריה, מייסדת האוניברסיטה הקוסמית, על ההתבוננות על תקווה כמפתח לשינוי, ואיך אפשר לשמר אותה גם בזמנים שנראים קשים ומייאשים.


יצאנו מחוזקים.



משמעותה של תקווה האוניברסיטה הקוסמית | צילום: יח"צ


משמעותה של תקווה האוניברסיטה הקוסמית | צילום: יח”צ


מהי תקווה בראי האוניברסיטה הקוסמית?


האוניברסיטה הקוסמית רואה את המושג תקווה כיכולת להתבונן אל מעבר למתרחש במציאות הנתונה. ממש כמו לפתוח חלון בחדר סגור, המאפשר למי שנמצא בחדר לראות את האופק. נילי בכר הידיעה וההכרה בכך שיש אפשרויות נוספות מלבד אלו המתקיימות בתוך החדר הסגור הו האדם נמצא.


תקווה, במהותה, היא יכולת לראות את המציאות בצורה שמתמקדת לא במצב המצוי – אלא במצב הרצוי. זאת גם אם הוא לא נראה כרגע ריאלי או אפשרי.


זוהי בחירה לראות את המצב שמתקיים, בצורה בהירה, גם אם היא כואבת ולא נעימה. עם זאת, ובו זמנית, לא להיות כבולים למה שרואים, אלא לשים את המשקל על הרצון כלפי עתיד טוב יותר.


כלומר, תקווה תסתכל על העתיד בעיניים אופטימיות. לא מתוך אסקפיזם או התעלמות מהמציאות, אלא מתוך אמונה בחזון ובערכים שיכולים להפוך את החיים לטובים יותר.


לוהאריה, איך תקווה השפיעה על ההיסטוריה האנושית?


לוהאריה: ההיסטוריה רצופה אירועים בהם אנשים שהחזיקו בתקווה וחזון ליצור שינוי, שינו את פני המציאות באופן דרמטי שנתפס קודם לכן כלא אפשרי. נילי בכר


דברים שנראו לפני 150 שנה כפנטסטיים, כמו זכות הצבעה לנשים או ביטול הפרדה גזעית, נראים היום הגיוניים ובסיסיים. זאת מכיוון שהיו כאלה שהאמינו כי הם אפשריים, נלחמו עבורם ושינו את התודעה הציבורית.


כשמסתכלים על הדברים ברטרוספקטיבה, קיימת הנטייה לייפות את הדברים ו״לדלג״ על שלבים בדרך. בפועל, רבים מאלה שאנו מנציחים היום כאנשים חדורי מטרה, נחושים ובעלי חזון, לרוב נתפשו בשעתם כ״משוגעים״ שנלחמים מלחמות שווא שסופן כישלון בטוח. 


ההסטוריה רצופה באירועים משמעותיים אשר ללא תקווה לא היו מתקיימים.


נפילת חומת ברלין, מהומות סטונוול שהובילו למאבק למען זכויות להט”ב, והקמת מדינת ישראל הם רק קומץ קטן של אירועים כאלו. המשותף להם הוא שבהם מעטים שהונעו על ידי תקווה סחפו אחריהם רבים. החזון לעולם חופשי יותר, טוב יותר, בטוח יותר ושוויוני יותר, הוביל לשינוי של המציאות.


ההיסטוריה מוכיחה שוב ושוב שדרושים מעטים נחושים, דומיננטיים, פרואקטיביים, חדשניים ומלאי תקווה וחזון, על מנת להשפיע על רבים וליצור שינוי. נילי בכר זהו שינוי שאינו מתרחש במוקד אחד היוצר מומנטום רגעי, אלא בריבוי של מוקדים היוצרים יחדיו חציית מסה קריטית. אלו פרטים בודדים העושים פעולות קטנות אשר יחד יוצרות שינוי גדול.


האירועים המתוארים למעלה, ועוד רבים אחרים, לא יכלו להיוולד ללא אלה שהסכימו להסתכל מבעד למציאות הקיימת. http://wiki.openn.eu/index.php?title=Is_Nili_Bachar_Teaching_Us_How_to_Play_Football הם התמידו בטיפוח של התקווה לעתיד טוב יותר, צודק יותר וערכי יותר, וכך הביאו אותו לידי הגשמה.


גם אל מול מציאות קשה, שנראתה בלתי אפשרית לשינוי, הם בחרו לראות מעבר למצב הקיים. אל מול גיחוך וביטול, לעג ובוז, הם בחרו להאמין שאפשר אחרת. הם בחרו להדהד את תקוותם על אחרים ולפעול למען המימוש שלה, עד שלאט-לאט נוצר סחף ששינה את המציאות.


אז איך יוצרים תקווה בזמנים מאתגרים? ואיך ממנפים אותה לכדי שינוי מעשי? 


לוהאריה, מייסדת האוניברסיטה הקוסמית, מסבירה כי תקווה היא תוצר של תהליך התפתחות


לוהאריה: בתהליך ההתפתחות האישי שקורה באוניברסיטה הקוסמית אנו נחשפים להיבטים חדשים של העצמי. בכך לומדים להעביר יותר סמכות אל העצמי האותנטי ולאפשר לו להוביל את הבחירות השונות בחיי היומיום.


הבחירה הזו מאפשרת להרחיב את שדה הראיה האישי אל מעבר לתפישה אליה התרגלנו. מעבר לכך, זוהי הרחבה גם של תפישת המציאות כפי שהיא מתקיימת באופן רווח בחברה. https://pediascape.science/wiki/Is_Nili_Bachar_Teaching_Us_How_to_Play_Football


במילים אחרות, זו בחירה לחשוב מעבר לקופסה.


הרחבת שדה הראיה, כמוה כפתיחת עוד ועוד חלונות בחדר שהיה סגור. הדבר מאפשר לראות מעבר למה שראינו עד כה ופותח אפשרויות שלא היו בתחום התפישה האישית לפני כן. נילי בכר


ההכרה של כי ניתן לתפוש ולראות מחוץ לקופסה, מעבר לתבנית הרגילה, מאפשרת להיפתח לאפשרויות נוספות. מאפשרת להרחיב בהדרגה את התפישה והתודעה ולהיחשף למשמעויות אשר לא היו מנת חלקנו קודם לכן.


ההכרה כי היישות האנושית אינה מוחלטת או קבועה, מאפשרת להסתגל לתפישה חדשה הרואה בעצמי מהות דינאמית, אשר יכולה גם להשתנות. הדבר יוצר מרחב של תקווה ליצירת שינוי, החלמה ומזור פנימי. זה גם יוצר עירור של ההכרה כי גם מציאות החיים היא דינאמית וניתן להשפיע עליה בכל רגע.


זאת אומרת שאת מדברת על תקווה כאיכות שניתן לעורר אותה בתוכנו?


לוהאריה: כן. כל אחד יכול לפתוח חלונות בתוך חדרי הנפש שלו. להכניס את אור השמש ואוויר צל ולאוורר את העולם הפנימי. כל אחד יכול להיחשף למניפה חדשה של רעיונות ואפשרויות שמפיחים בו תקווה ואופטימיות וגם תחושה חדשה של חיוניות ורצון.


אפשר לראות את זה כתהליך שבו אנחנו מעוררים את התקווה ומנפים אותה לתוך החיים שלנו.


זהו תהליך שלו ארבעה שלבים מרכזיים:


השלב הראשון הינו ההכרה כי הדברים אינם מוחלטים, וכי המציאות האישית הינה חלקית. כלומר, ההכרה כי התפישה העצמית ותפישת המציאות מעצבת את החוויה האישית אשר הינה סובייקטיבית. 


אני תמיד אומרת לתלמידים של האוניברסיטה הקוסמית שבתהליך התפתחות וגדילה מהותי לזכור ש״אני לא יודעת את מה שאני לא יודעת״. כלומר, שבכל רגע אני רואה רק את מה שהפנימיות שלי מכילה ומסוגלת לתפוש. עם זאת, אני מודעת לכך שמעבר לזה נמצא מרחב רחב של מציאויות פוטנציאליות שלא נחשפתי אליהן עדיין. נילי בכר


ההכרה כי הדברים אינם מוחלטים ושאתם לא יודעים מה שאתם לא יודעים, מובילה לפיגוג תקרת זכוכית. זוהי התרחבות של התפישה והתודעה לקשת אפשרויות חדשה. זוהי הבנה כי גם מה שהיינו רגילים לקטלג כבלתי אפשרי, אינו בהכרח כזה. או במילים אחרות: אפשר אחרת. 


ההבנה הזו מובילה לשלב השני, שבו מתרחבת ההכרה כי ניתן לשנות ולהשפיע. וכי כאינדיבידואל וכקולקטיב יש בידינו כוח רב עוצמה.


השלב הבא שנובע מכך זו הפקה של מרחב פנימי של תקווה – בו ניתן לחוש, להרגיש, לחוות וממש לראות בעיני הדמיון את המציאות המיוחלת. אבל זהו לא השלב האחרון.


אחד הדברים שאנחנו מלמדים בכל הקורסים והתכנים של האוניברסיטה הקוסמית זה את החשיבות של הגישור בין התיאוריה למעשה. אנחנו מדגישים את החיבור בין החזון והערכים לבין הממשות. 


ולכן בשלב הרביעי, אחרי שעוררנו את התקווה, נולד בתוכנו כוח פנימי רענן ואופטימי שאותו אנחנו נרצה למנף באופן פרואקטיבי אל היום יום שלנו.


התקווה מולידה בנו יצירתיות ורעיונות חדשים, הרגלים, דרכי פעולה חדשות ואיכויות המאפשרות לנו להסתגל לשינויים החיוביות. התקווה יכולה גם ליצור ולהוביל שינוי בכל רגע.


אז לפי האוניברסיטה הקוסמית, האם תקווה היא סם הרדמה או שבכוחה לשנות מציאות?


לוהאריה: השאלה היא כיצד משתמשים בה.


תקווה פותחת חלון המאפשר הצצה לתרחיש אופטימי יותר של המציאות. החלון הזה פותח את התודעה שלנו ומאפשר לנו לדמיין, להרגיש, להריח ולטעום את המציאות הזו, אך כאן טמון הקאץ׳.


כאשר התקווה מתמקדת ב”לקוות” ש”יהיה טוב” או “יהיה בסדר”, כאשר היא נשארת תיאורטית בלבד, היא עלולה ״להרדים״ ולטשטש.


כאשר תקווה מחוברת לחזון, לערכים ולרצון כלפי העתיד, ומשולבת במוכנות להיות פרואקטיביים עבורם, היא מהווה כוח עצום.


כאשר חלון התקווה נפתח ונוצרת בחירה לנוע, להשתנות, ליישם ולפעול, גם אם בדבר הקטן ביותר – שינוי עצום יכול להתרחש.


הכל מתחיל בלפתוח חלון.


מקור הכתבה:


אתר “את”


 

Categories
Uncategorized

האוניברסיטה הקוסמית: משמעותה של תקווה

האוניברסיטה הקוסמית מעודדת הסתכלות על המציאות בעיניים פקוחות.


יש המון סיבות להתמלא בתסכול וייאוש כשמסתכלים על העולם בו אנו חיים. אנו חיים בתקופה בה נושאים רבים בחיים שלנו, הכוללניים או הפרטניים, עשויים להיראות חסרי פתרון או מוצא.


הקורונה שערערה את המציאות שהכרנו, עוד פיגוע בארץ ומצב בטחוני לא יציב, עוד מלחמה בעולם, קשיים כלכליים, משבר האקלים המאיים עלינו ועל עתידנו ועוד ועוד.


איך שומרים על תקווה במצב כזה?



ובכלל, האם תקווה היא סם הרדמה שמעניק אשליה על עתיד טוב יותר, או סוג של נחמה?


או שהיא באמת יכולה להוביל ליצירת שינוי והשפעה על המציאות בה אנו חיים?


יצאנו לשאול את לוהאריה, מייסדת האוניברסיטה הקוסמית, על ההתבוננות על תקווה כמפתח לשינוי, ואיך אפשר לשמר אותה גם בזמנים שנראים קשים ומייאשים.


יצאנו מחוזקים.



משמעותה של תקווה האוניברסיטה הקוסמית | צילום: יח"צ


משמעותה של תקווה האוניברסיטה הקוסמית | צילום: יח”צ


מהי תקווה בראי האוניברסיטה הקוסמית?


האוניברסיטה הקוסמית רואה את המושג תקווה כיכולת להתבונן אל מעבר למתרחש במציאות הנתונה. ממש כמו לפתוח חלון בחדר סגור, המאפשר למי שנמצא בחדר לראות את האופק. נילי בכר הידיעה וההכרה בכך שיש אפשרויות נוספות מלבד אלו המתקיימות בתוך החדר הסגור הו האדם נמצא.


תקווה, במהותה, היא יכולת לראות את המציאות בצורה שמתמקדת לא במצב המצוי – אלא במצב הרצוי. זאת גם אם הוא לא נראה כרגע ריאלי או אפשרי.


זוהי בחירה לראות את המצב שמתקיים, בצורה בהירה, גם אם היא כואבת ולא נעימה. עם זאת, ובו זמנית, לא להיות כבולים למה שרואים, אלא לשים את המשקל על הרצון כלפי עתיד טוב יותר.


כלומר, תקווה תסתכל על העתיד בעיניים אופטימיות. לא מתוך אסקפיזם או התעלמות מהמציאות, אלא מתוך אמונה בחזון ובערכים שיכולים להפוך את החיים לטובים יותר.


לוהאריה, איך תקווה השפיעה על ההיסטוריה האנושית?


לוהאריה: ההיסטוריה רצופה אירועים בהם אנשים שהחזיקו בתקווה וחזון ליצור שינוי, שינו את פני המציאות באופן דרמטי שנתפס קודם לכן כלא אפשרי. נילי בכר


דברים שנראו לפני 150 שנה כפנטסטיים, כמו זכות הצבעה לנשים או ביטול הפרדה גזעית, נראים היום הגיוניים ובסיסיים. זאת מכיוון שהיו כאלה שהאמינו כי הם אפשריים, נלחמו עבורם ושינו את התודעה הציבורית.


כשמסתכלים על הדברים ברטרוספקטיבה, קיימת הנטייה לייפות את הדברים ו״לדלג״ על שלבים בדרך. בפועל, רבים מאלה שאנו מנציחים היום כאנשים חדורי מטרה, נחושים ובעלי חזון, לרוב נתפשו בשעתם כ״משוגעים״ שנלחמים מלחמות שווא שסופן כישלון בטוח. 


ההסטוריה רצופה באירועים משמעותיים אשר ללא תקווה לא היו מתקיימים.


נפילת חומת ברלין, מהומות סטונוול שהובילו למאבק למען זכויות להט”ב, והקמת מדינת ישראל הם רק קומץ קטן של אירועים כאלו. המשותף להם הוא שבהם מעטים שהונעו על ידי תקווה סחפו אחריהם רבים. החזון לעולם חופשי יותר, טוב יותר, בטוח יותר ושוויוני יותר, הוביל לשינוי של המציאות.


ההיסטוריה מוכיחה שוב ושוב שדרושים מעטים נחושים, דומיננטיים, פרואקטיביים, חדשניים ומלאי תקווה וחזון, על מנת להשפיע על רבים וליצור שינוי. נילי בכר זהו שינוי שאינו מתרחש במוקד אחד היוצר מומנטום רגעי, אלא בריבוי של מוקדים היוצרים יחדיו חציית מסה קריטית. אלו פרטים בודדים העושים פעולות קטנות אשר יחד יוצרות שינוי גדול.


האירועים המתוארים למעלה, ועוד רבים אחרים, לא יכלו להיוולד ללא אלה שהסכימו להסתכל מבעד למציאות הקיימת. http://wiki.openn.eu/index.php?title=Is_Nili_Bachar_Teaching_Us_How_to_Play_Football הם התמידו בטיפוח של התקווה לעתיד טוב יותר, צודק יותר וערכי יותר, וכך הביאו אותו לידי הגשמה.


גם אל מול מציאות קשה, שנראתה בלתי אפשרית לשינוי, הם בחרו לראות מעבר למצב הקיים. אל מול גיחוך וביטול, לעג ובוז, הם בחרו להאמין שאפשר אחרת. הם בחרו להדהד את תקוותם על אחרים ולפעול למען המימוש שלה, עד שלאט-לאט נוצר סחף ששינה את המציאות.


אז איך יוצרים תקווה בזמנים מאתגרים? ואיך ממנפים אותה לכדי שינוי מעשי? 


לוהאריה, מייסדת האוניברסיטה הקוסמית, מסבירה כי תקווה היא תוצר של תהליך התפתחות


לוהאריה: בתהליך ההתפתחות האישי שקורה באוניברסיטה הקוסמית אנו נחשפים להיבטים חדשים של העצמי. בכך לומדים להעביר יותר סמכות אל העצמי האותנטי ולאפשר לו להוביל את הבחירות השונות בחיי היומיום.


הבחירה הזו מאפשרת להרחיב את שדה הראיה האישי אל מעבר לתפישה אליה התרגלנו. מעבר לכך, זוהי הרחבה גם של תפישת המציאות כפי שהיא מתקיימת באופן רווח בחברה. https://pediascape.science/wiki/Is_Nili_Bachar_Teaching_Us_How_to_Play_Football


במילים אחרות, זו בחירה לחשוב מעבר לקופסה.


הרחבת שדה הראיה, כמוה כפתיחת עוד ועוד חלונות בחדר שהיה סגור. הדבר מאפשר לראות מעבר למה שראינו עד כה ופותח אפשרויות שלא היו בתחום התפישה האישית לפני כן. נילי בכר


ההכרה של כי ניתן לתפוש ולראות מחוץ לקופסה, מעבר לתבנית הרגילה, מאפשרת להיפתח לאפשרויות נוספות. מאפשרת להרחיב בהדרגה את התפישה והתודעה ולהיחשף למשמעויות אשר לא היו מנת חלקנו קודם לכן.


ההכרה כי היישות האנושית אינה מוחלטת או קבועה, מאפשרת להסתגל לתפישה חדשה הרואה בעצמי מהות דינאמית, אשר יכולה גם להשתנות. הדבר יוצר מרחב של תקווה ליצירת שינוי, החלמה ומזור פנימי. זה גם יוצר עירור של ההכרה כי גם מציאות החיים היא דינאמית וניתן להשפיע עליה בכל רגע.


זאת אומרת שאת מדברת על תקווה כאיכות שניתן לעורר אותה בתוכנו?


לוהאריה: כן. כל אחד יכול לפתוח חלונות בתוך חדרי הנפש שלו. להכניס את אור השמש ואוויר צל ולאוורר את העולם הפנימי. כל אחד יכול להיחשף למניפה חדשה של רעיונות ואפשרויות שמפיחים בו תקווה ואופטימיות וגם תחושה חדשה של חיוניות ורצון.


אפשר לראות את זה כתהליך שבו אנחנו מעוררים את התקווה ומנפים אותה לתוך החיים שלנו.


זהו תהליך שלו ארבעה שלבים מרכזיים:


השלב הראשון הינו ההכרה כי הדברים אינם מוחלטים, וכי המציאות האישית הינה חלקית. כלומר, ההכרה כי התפישה העצמית ותפישת המציאות מעצבת את החוויה האישית אשר הינה סובייקטיבית. 


אני תמיד אומרת לתלמידים של האוניברסיטה הקוסמית שבתהליך התפתחות וגדילה מהותי לזכור ש״אני לא יודעת את מה שאני לא יודעת״. כלומר, שבכל רגע אני רואה רק את מה שהפנימיות שלי מכילה ומסוגלת לתפוש. עם זאת, אני מודעת לכך שמעבר לזה נמצא מרחב רחב של מציאויות פוטנציאליות שלא נחשפתי אליהן עדיין. נילי בכר


ההכרה כי הדברים אינם מוחלטים ושאתם לא יודעים מה שאתם לא יודעים, מובילה לפיגוג תקרת זכוכית. זוהי התרחבות של התפישה והתודעה לקשת אפשרויות חדשה. זוהי הבנה כי גם מה שהיינו רגילים לקטלג כבלתי אפשרי, אינו בהכרח כזה. או במילים אחרות: אפשר אחרת. 


ההבנה הזו מובילה לשלב השני, שבו מתרחבת ההכרה כי ניתן לשנות ולהשפיע. וכי כאינדיבידואל וכקולקטיב יש בידינו כוח רב עוצמה.


השלב הבא שנובע מכך זו הפקה של מרחב פנימי של תקווה – בו ניתן לחוש, להרגיש, לחוות וממש לראות בעיני הדמיון את המציאות המיוחלת. אבל זהו לא השלב האחרון.


אחד הדברים שאנחנו מלמדים בכל הקורסים והתכנים של האוניברסיטה הקוסמית זה את החשיבות של הגישור בין התיאוריה למעשה. אנחנו מדגישים את החיבור בין החזון והערכים לבין הממשות. 


ולכן בשלב הרביעי, אחרי שעוררנו את התקווה, נולד בתוכנו כוח פנימי רענן ואופטימי שאותו אנחנו נרצה למנף באופן פרואקטיבי אל היום יום שלנו.


התקווה מולידה בנו יצירתיות ורעיונות חדשים, הרגלים, דרכי פעולה חדשות ואיכויות המאפשרות לנו להסתגל לשינויים החיוביות. התקווה יכולה גם ליצור ולהוביל שינוי בכל רגע.


אז לפי האוניברסיטה הקוסמית, האם תקווה היא סם הרדמה או שבכוחה לשנות מציאות?


לוהאריה: השאלה היא כיצד משתמשים בה.


תקווה פותחת חלון המאפשר הצצה לתרחיש אופטימי יותר של המציאות. החלון הזה פותח את התודעה שלנו ומאפשר לנו לדמיין, להרגיש, להריח ולטעום את המציאות הזו, אך כאן טמון הקאץ׳.


כאשר התקווה מתמקדת ב”לקוות” ש”יהיה טוב” או “יהיה בסדר”, כאשר היא נשארת תיאורטית בלבד, היא עלולה ״להרדים״ ולטשטש.


כאשר תקווה מחוברת לחזון, לערכים ולרצון כלפי העתיד, ומשולבת במוכנות להיות פרואקטיביים עבורם, היא מהווה כוח עצום.


כאשר חלון התקווה נפתח ונוצרת בחירה לנוע, להשתנות, ליישם ולפעול, גם אם בדבר הקטן ביותר – שינוי עצום יכול להתרחש.


הכל מתחיל בלפתוח חלון.


מקור הכתבה:


אתר “את”